מות

Definition from Wiktionary, the free dictionary
Jump to navigation Jump to search

Aramaic[edit]

Verb[edit]

מוּת (mūṯ)

  1. masculine singular imperative of מִית(mīṯ)

Hebrew[edit]

Root
מ־ו־ת

Noun[edit]

מָוֶת (mávetm (singular construct מוֹת־)

  1. defective spelling of מוות
  2. (מוֹת, mót) Singular construct state form of מוות \ מָוֶת

Verb[edit]

מוּת (mút)

  1. Masculine singular imperative of מֵת(mét).
  2. bare infinitive (infinitive construct or gerund) of מֵת(mét).
  3. infinitive absolute of מֵת(mét).

See also[edit]

Anagrams[edit]