מכאוב

Hebrew

Root
כ־א־ב (k-ʾ-b)

Noun

מַכְאוֹב • (makh'óv) m (plural indefinite מַכְאוֹבִים, plural construct מַכְאוֹבֵי־)

1. a pain, grief, suffering
   • 993 CE – c. 1056, Samuel HaNagid, The Sea Between You and Me :

     לְךָ מַכְאוֹב בְתוֹך לִבִי \ כְמַכְאוֹבִי בְמִיתָתְךָ.

     There's grief in my heart for you / like my grief in your death.