ניב

Hebrew

Noun

נִיב • (niv) m (plural indefinite נִיבִים)

1. idiom
2. dialect

   ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה־3 והמאה ה־11 לספירה.

   Babylonian Aramaic is an Aramaic dialect, spoken by the Jews of Babylon from the 3rd to the 11th centuries CE.

3. fang, canine tooth

Proper noun

נִיב • (niv) m

1. a male given name

Anagrams

• בין, בני, בנ״י