נשר

Hebrew

Etymology 1

Root
נ־שׁ־ר (n-sh-r)
2 terms

From Proto-West Semitic *našr-.

Noun

נֶשֶׁר • (nésher) m (plural indefinite נְשָׁרִים, plural construct נִשְׁרֵי־) [pattern: קֶטֶל]

1. griffon vulture
2. (proscribed) eagle

Declension

Declension of נֶשֶׁר

	isolated forms		with possessive pronouns
Number:	State:	form	Person:	singular		plural
				m	f	m	f
singular	indefinite	נֶשֶׁר	first	נִשְׁרִי		נִשְׁרֵנוּ
	definite	הַנֶּשֶׁר	second	נִשְׁרְךָ	נִשְׁרֵךְ	נִשְׁרְכֶם	נִשְׁרְכֶן
	construct	נֶשֶׁר־	third	נִשְׁרוֹ	נִשְׁרָהּ	נִשְׁרָם	נִשְׁרָן
plural	indefinite	נְשָׁרִים	first	נשריי / נְשָׁרַי		נְשָׁרֵינוּ
	definite	הַנְּשָׁרִים	second	נְשָׁרֶיךָ	נשרייך / נְשָׁרַיִךְ	נִשְׁרֵיכֶם	נִשְׁרֵיכֶן
	construct	נִשְׁרֵי־	third	נְשָׁרָיו	נְשָׁרֶיהָ	נִשְׁרֵיהֶם	נִשְׁרֵיהֶן

References

• H5404 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible
• “נשר” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language

Further reading

• נשר on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia ^he

Etymology 2

Root
נ־שׁ־ר (n-sh-r)
2 terms

Noun

נֶשֶׁר • (nésher) m

1. windfall (fruit)

Verb

נָשַׁר • (nashár) (pa'al construction)

1. to fall, to drop, to shed
2. (by extension) to drop out, to quit

Conjugation

Conjugation of נָשַׁר (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לנשור / לִנְשֹׁר
		action noun		נְשִׁירָה
		passive participle		נָשׁוּר
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	נָשַׁרְתִּי		נָשַׁרְנוּ
	second	נָשַׁרְתָּ	נָשַׁרְתְּ	נְשַׁרְתֶּם1	נְשַׁרְתֶּן1
	third	נָשַׁר	נָשְׁרָה	נָשְׁרוּ
present		נוֹשֵׁר	נוֹשֶׁרֶת	נוֹשְׁרִים	נוֹשְׁרוֹת
future	first	אנשור / אֶנְשֹׁר		ננשור / נִנְשֹׁר
	second	תנשור / תִּנְשֹׁר	תִּנְשְׁרִי	תִּנְשְׁרוּ	תנשורנה / תִּנְשֹׁרְנָה2
	third	ינשור / יִנְשֹׁר	תנשור / תִּנְשֹׁר	יִנְשְׁרוּ	תנשורנה / תִּנְשֹׁרְנָה2
imperative		נשור / נְשֹׁר	נִשְׁרִי	נִשְׁרוּ	נשורנה / נְשֹׁרְנָה2

¹ Pronounced נָשַׁרְתֶּם and נָשַׁרְתֶּן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of נָשַׁר (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לִנְשֹׁר / לנשור
		action noun		נְשִׁירָה
		passive participle		נָשׁוּר
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	נָשַׁרְתִּי		נָשַׁרְנוּ
	second	נָשַׁרְתָּ	נָשַׁרְתְּ	נְשַׁרְתֶּם1	נְשַׁרְתֶּן1
	third	נָשַׁר	נָשְׁרָה	נָשְׁרוּ
present		נוֹשֵׁר	נוֹשֶׁרֶת	נוֹשְׁרִים	נוֹשְׁרוֹת
future	first	אשור / אֶשֹּׁר		נישור / נִשֹּׁר
	second	תישור / תִּשֹּׁר	תישרי / תִּשְּׁרִי	תישרו / תִּשְּׁרוּ	תישורנה / תִּשֹּׁרְנָה2
	third	יישור / יִשֹּׁר	תישור / תִּשֹּׁר	יישרו / יִשְּׁרוּ	תישורנה / תִּשֹּׁרְנָה2
imperative		נשור / נְשֹׁר	נִשְׁרִי	נִשְׁרוּ	נשורנה / נְשֹׁרְנָה2

¹ Pronounced נָשַׁרְתֶּם and נָשַׁרְתֶּן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.