צלב

Aramaic

Verb

צלב • (tsaláv)

1. to crucify, to be crucified

Hebrew

Etymology

Root
צ־ל־ב (ts-l-b)
1 term

From Aramaic צְלַב (ṣəláḇ). Compare with Arabic صَلَبَ (ṣalaba) (to crucify) and Arabic صَلِيب (ṣalīb) (cross)

Pronunciation 1

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /t͡saˈlav/

Verb

צָלַב • (tzaláv) (pa'al construction)

1. to crucify

Conjugation

Conjugation of צָלַב (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לצלוב / לִצְלֹב action noun: צְלִיבָה passive participle: צָלוּב
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	צָלַבְתִּי		צָלַבְנוּ
	second	צָלַבְתָּ	צָלַבְתְּ	צְלַבְתֶּם1	צְלַבְתֶּן1
	third	צָלַב	צָלְבָה	צָלְבוּ
present		צוֹלֵב	צוֹלֶבֶת	צוֹלְבִים	צוֹלְבוֹת
future	first	אצלוב / אֶצְלֹב		נצלוב / נִצְלֹב
	second	תצלוב / תִּצְלֹב	תִּצְלְבִי	תִּצְלְבוּ	תצלובנה / תִּצְלֹבְנָה2
	third	יצלוב / יִצְלֹב	תצלוב / תִּצְלֹב	יִצְלְבוּ	תצלובנה / תִּצְלֹבְנָה2
imperative		צלוב / צְלֹב	צִלְבִי	צִלְבוּ	צלובנה / צְלֹבְנָה2
notes		Pronounced צָלַבְתֶּם and צָלַבְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Pronunciation 2

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /t͡slav/

• Audio:

  (file)

Noun

צְלָב • (tzlav) m (plural indefinite צְלָבִים, singular construct צְלָב־, plural construct צְלָבֵי־) [pattern: קְטוֹל]

1. cross

Derived terms

• הַצְּלָב הָאָדוֹם (hatzláv haadóm)
• צְלַב קֶרֶס (tzláv kéres)

References

• Klein, Ernest (1987) “צָלַב”, in A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English‎^[1], Jerusalem: Carta, →ISBN, page 547c
• “צלב” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language

Further reading

• צלב on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia ^he