רצה

Hebrew

Root
ר־צ־ה (r-ts-h)

Pronunciation

• IPA^(key): /ʁaˈtsa/

Verb

רָצָה • (ratsá) (pa'al construction, infinitive לִרְצוֹת)

1. To want.

   אני חושב שזה בדיוק מה שרציתי ― ani khoshev sheze bidyuk ma sheratsiti. ― I think that's exactly what I wanted.

   אם תרצו אין זו אגדה. ― im tirtsú ein zo agadá. ― If you [plural] want it, it is not a legend.

   היא רוצה להיות נשיאה. ― hi rotsá lihyot nesi'á. ― She wants to be President [female].

   • a. 500 C.E., Babylonian Talmud, Makkot 10b:

     בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו.

     baderekh she'adam rotze leilekh ba molikhin oto.

     A man is sent in the direction he wants to go.

2. (in the Bible) accept, choose
   • c. 450–435 B.C.E.
     Tanach, 1 Chronicles 28:4:

     (please add the primary text of this quotation)

     KJV

     (please add an English translation of this quotation)

     
     

     […] כִּי בִיהוּדָה בָּחַר לְנָגִיד וּבְבֵית יְהוּדָה בֵּית אָבִי וּבִבְנֵי אָבִי בִּי רָצָה לְהַמְלִיךְ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל׃

     […] for he hath chosen Judah to be the ruler; and of the house of Judah, the house of my father; and among the sons of my father he liked me to make me king over all Israel:

Conjugation

Conjugation of רָצָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לִרְצוֹת action noun: רְצִיָּה passive participle: רָצוּי
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	רָצִיתִי		רָצִינוּ
	second	רָצִיתָ	רָצִית	רְצִיתֶם1	רְצִיתֶן1
	third	רָצָה	רָצְתָה	רָצוּ
present		רוֹצֶה	רוֹצָה	רוֹצִים	רוֹצוֹת
future	first	אֶרְצֶה		נִרְצֶה
	second	תִּרְצֶה	תִּרְצִי	תִּרְצוּ	תִּרְצֶינָה2
	third	יִרְצֶה	תִּרְצֶה	יִרְצוּ	תִּרְצֶינָה2
imperative		רְצֵה	רְצִי	רְצוּ	רְצֶינָה2
notes		Pronounced רָצִיתֶם and רָצִיתֶן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

רִצָּה • (ritsá) (pi'el construction, infinitive לְרַצּוֹת)

1. To satisfy, to please, to placate

Conjugation

Conjugation of ריצה / רִצָּה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְרַצּוֹת action noun: ריצוי / רִצּוּי
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	ריציתי / רִצִּיתִי		ריצינו / רִצִּינוּ
	second	ריצית / רִצִּיתָ	ריצית / רִצִּית	ריציתם / רִצִּיתֶם	ריציתן / רִצִּיתֶן
	third	ריצה / רִצָּה	ריצתה / רִצְּתָה	ריצו / רִצּוּ
present		מְרַצֶּה	מְרַצָּה	מְרַצִּים	מְרַצּוֹת
future	first	אֲרַצֶּה		נְרַצֶּה
	second	תְּרַצֶּה	תְּרַצִּי	תְּרַצּוּ	תְּרַצֶּינָה1
	third	יְרַצֶּה	תְּרַצֶּה	יְרַצּוּ	תְּרַצֶּינָה1
imperative		רַצֵּה	רַצִּי	רַצּוּ	רַצֶּינָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

• צהר, צרה