רשם

See also: ר־ש־ם

Hebrew

Root
ר־שׁ־ם (r-sh-m)

Etymology

Compare Arabic رَسَمَ (rasama, “to sketch, depict, outline”).

Verb

רָשַׁם • (rashám) (pa'al construction, passive counterpart נִרְשַׁם)

1. To inscribe, to write, to note, to make a note.

Conjugation

Conjugation of רָשַׁם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לרשום / לִרְשֹׁם action noun: רְשִׁימָה passive participle: רָשׁוּם
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	רָשַׁמְתִּי		רָשַׁמְנוּ
	second	רָשַׁמְתָּ	רָשַׁמְתְּ	רְשַׁמְתֶּם1	רְשַׁמְתֶּן1
	third	רָשַׁם	רָשְׁמָה	רָשְׁמוּ
present		רוֹשֵׁם	רוֹשֶׁמֶת	רוֹשְׁמִים	רוֹשְׁמוֹת
future	first	ארשום / אֶרְשֹׁם		נרשום / נִרְשֹׁם
	second	תרשום / תִּרְשֹׁם	תִּרְשְׁמִי	תִּרְשְׁמוּ	תרשומנה / תִּרְשֹׁמְנָה2
	third	ירשום / יִרְשֹׁם	תרשום / תִּרְשֹׁם	יִרְשְׁמוּ	תרשומנה / תִּרְשֹׁמְנָה2
imperative		רשום / רְשֹׁם	רִשְׁמִי	רִשְׁמוּ	רשומנה / רְשֹׁמְנָה2
notes		Pronounced רָשַׁמְתֶּם and רָשַׁמְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

See also

• כָּתַב (katáv)

Anagrams

• רמש
• שמר