שקט

Definition from Wiktionary, the free dictionary
Jump to navigation Jump to search

Hebrew[edit]

Root
שׁ־ק־ט

Verb[edit]

שָׁקַט (shakát) (pa'al construction)

  1. rest, be in peace

Conjugation[edit]

Adjective[edit]

שָׁקֵט (shakét) (feminine שְׁקֵטָה, masculine plural שְׁקֵטִים, feminine plural שְׁקֵטוֹת)

  1. serene‏, peaceful‏‏‏‏‏
    • אביתר בנאי, אב הרחמן
      אשיר לה מנגינה שקטה ואחכה
  2. silent, quiet

Noun[edit]

שֶׁקֶט (shéketm [pattern: קֶטֶל]

  1. serenity‏, rest‏‏‏‏
  2. silence‏‏‏‏, quietness

References[edit]

Further reading[edit]