תילתל

Hebrew

Root
ת־ל־ת־ל (t-l-t-l)

Verb

תילתל / תִּלְתֵּל • (tiltél) (pi'el construction)

1. to curl

   היא תילתלה את שערה. ― She curled her hair.

Conjugation

Conjugation of תילתל / תִּלְתֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְתַלְתֵּל action noun: תילתול / תִּלְתּוּל
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	תילתלתי / תִּלְתַּלְתִּי		תילתלנו / תִּלְתַּלְנוּ
	second	תילתלת / תִּלְתַּלְתָּ	תילתלת / תִּלְתַּלְתְּ	תילתלתם / תִּלְתַּלְתֶּם	תילתלתן / תִּלְתַּלְתֶּן
	third	תילתל / תִּלְתֵּל	תילתלה / תִּלְתְּלָה	תילתלו / תִּלְתְּלוּ
present		מְתַלְתֵּל	מְתַלְתֶּלֶת	מְתַלְתְּלִים	מְתַלְתְּלוֹת
future	first	אֲתַלְתֵּל		נְתַלְתֵּל
	second	תְּתַלְתֵּל	תְּתַלְתְּלִי	תְּתַלְתְּלוּ	תְּתַלְתֵּלְנָה1
	third	יְתַלְתֵּל	תְּתַלְתֵּל	יְתַלְתְּלוּ	תְּתַלְתֵּלְנָה1
imperative		תַּלְתֵּל	תַּלְתְּלִי	תַּלְתְּלוּ	תַּלְתֵּלְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.