תפס

Hebrew

Etymology

Root
ת־פ־ס (t-p-s)

From the root ת־פ־ס (t-p-s).

Verb

תָּפַס • (tafás) third-singular masculine past (pa'al construction, passive counterpart נִתְפַּס)

1. To catch (something).
   • פלונטר

     "תפסתי פורץ... והוא בארון שלי... תפסתי פורץ... והוא בארון שלי..."

2. To comprehend, to grasp (someone).
3. To apprehend.
4. To occupy.

Usage notes

• See Usage notes at תפיסה.

Conjugation

Conjugation of תָּפַס (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לתפוס / לִתְפֹּס action noun: תְּפִיסָה passive participle: תָּפוּס
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	תָּפַסְתִּי		תָּפַסְנוּ
	second	תָּפַסְתָּ	תָּפַסְתְּ	תְּפַסְתֶּם1	תְּפַסְתֶּן1
	third	תָּפַס	תָּפְסָה	תָּפְסוּ
present		תּוֹפֵס	תּוֹפֶסֶת	תּוֹפְסִים	תּוֹפְסוֹת
future	first	אתפוס / אֶתְפֹּס		נתפוס / נִתְפֹּס
	second	תתפוס / תִּתְפֹּס	תִּתְפְּסִי	תִּתְפְּסוּ	תתפוסנה / תִּתְפֹּסְנָה2
	third	יתפוס / יִתְפֹּס	תתפוס / תִּתְפֹּס	יִתְפְּסוּ	תתפוסנה / תִּתְפֹּסְנָה2
imperative		תפוס / תְּפֹס	תִּפְסִי	תִּפְסוּ	תפוסנה / תְּפֹסְנָה2
notes		Pronounced תָּפַסְתֶּם and תָּפַסְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Noun

תֶּפֶס • (téfes) m [pattern: קֶטֶל]

1. clasp, clip

References

• “תפס” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language