לב

Hebrew

Etymology

From Proto-Semitic *libb-.

Noun

לֵב (lev) m. (plural indefinite form לְבָבוֹת)

1. A heart: a hollow, muscular, blood-pumping organ found in many animals.
2. (figuratively) A heart: the figurative seat of emotions, especially love.
3. A heart, core, center.
4. A heart, a heart-shape.

Derived terms

‎אחד בפה ואחד בלב ‎(ekhád bapé v'ekhád balév)‎ ‎אומץ לב ‎(ómets-lev)‎ ‎בלב ולב‎ (1) ‎בלב ונפש‎ ‎בלב כבד ‎(b'lév kavéd)‎ ‎בלב שלם ‎(b'lév shalém)‎ ‎גילוי לב ‎(gilúi-lév)‎ ‎דיבר על ליבו ‎(dibér al libó)‎ ‎הקשה את ליבו ‎(hikshá et libó)‎ ‎חימם את הלב ‎(khimém et halév)‎ ‎חסר לב ‎(khasér lev)‎ ‎חפץ לב‎ ‎טוב לב ‎(tov-lev)‎ ‎כאב לב ‎(ké'ev-lev)‎ ‎לב אחד ‎(lev ekhád)‎ ‎לב אריה ‎(lev-aryé)‎ ‎לב העניין ‎(lev-ha'inyán)‎ ‎לב זהב ‎(lev-zaháv)‎ ‎לב חם ‎(lev kham)‎

‎לב טהור‎ ‎לב ים ‎(lev-yam)‎ ‎לב מכאני ‎(lev mekháni)‎ ‎לבו ער‎ ‎לב קרח‎ ‎לב רחב‎ ‎לב שבור‎ (1) ‎לב שחור‎ ‎לב של אבן‎ ‎מוג לב‎ ‎מלב אל לב‎ ‎ערל לב‎ (1) ‎פיו ולבו שווים‎ ‎קבלת פנים לבבית‎ ‎רחב לב‎ (1) ‎שם לב‎ ‎שפך את הלב‎ ‎תשומת לב‎ ‎חכמת לב‎

Descendants

• Dutch: lef