אפה

From Wiktionary, the free dictionary
Jump to navigation Jump to search

Arabic

[edit]

Noun

[edit]

אפה (transliteration neededf (plural אפאת (ʔāfāt))

  1. Judeo-Arabic spelling of آفَة (ʔāfa, damage, calamity, plague)‎‎
    • c. 10th century, Saadia Gaon, Tafsir[1], Exodus 10:1:
      תׄם קאל אללה למוסי אדכׄל אלי פרעון פאני קד קוית קלבה וקלב קואדה לכי אחל אפאתי הדׄה בהם׃
      ṯumma qāla llāhu limūsā dḵul ʔilā firʕawna faʔinnī qad qawwaytu qalbahu wa-qalba quwwādihi likay ʔuḥilla ʔāfātī hāḏihi bahum.
      Then God said to Moses: Come to Pharaoh for I have just strengthened his heart and the heart of his commanders so that I might set upon them these my plagues.

Hebrew

[edit]
Root
א־פ־ה (ʾ-p-h)

Pronunciation

[edit]
  • Audio:(file)

Verb

[edit]

אָפָה (afá) (pa'al construction, infinitive לֶאֱפוֹת, future יֹאפֶה, imperative אֱפֵה, passive participle אָפוּי, passive counterpart נֶאֱפָה)

  1. to bake
    הוא אוהב לאפות לחם.
    hu ohev le'efot lekhem.
    He loves to bake bread.
    • Tanach, Genesis 19:3, with translation of the New International Version:
      וַיִּפְצַר־בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל־בֵּיתוֹ וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ׃
      But he pressed them strongly; so they turned aside to him and entered his house. And he made them a feast and baked unleavened bread, and they ate.
    • 1055, Samuel ibn Naghrillah, אִם תֵּבְךְּ (If you cry):
      לוּ יֶחֱזֵנִי נָח, וְהוּא רָשׁ, יֵדַע / בַּמֶּה יְמִינִי הוֹד וְהוֹן אָסָפָה. ¶ מֵרִיב בְּיָגֵעַ וְאוֹפֶה סֹלֶת / פִּיו יַאֲכִיל סֹלֶת אֲשֶׁר לוֹ אָפָה.
      (please add an English translation of this quotation)
    • 1935, Shai Agnon, סיפור פשוט (A Simple Story) (translated by Hillel Halkin):
      [] וידיה הקטנת עושות מלאכה הרבה, מבשלת ואופה ומכבסת ומאחה את הקרעים.
      [] and her small hands did every kind of task: the cooking and the baking and the washing and the mending.

Conjugation

[edit]

Further reading

[edit]