ביער

Hebrew

Root
ב־ע־ר (b-ʿ-r)

Verb

ביער / בִּעֵר • (bi'ér) (pi'el construction)

1. (transitive) to destroy, remove
   • Tanach, 1 Kings 22:47, with Young's Literal Translation:

     וְיֶתֶר הַקָּדֵשׁ אֲשֶׁר נִשְׁאַר בִּימֵי אָסָא אָבִיו בִּעֵר מִן הָאָרֶץ

     v'yéter hakédesh ashér nish'ár bimé asá avív biér min haárets

     And the remnant of the whoremongers who were left in the days of Asa his father he took away out of the land

   • Tanach, 2 Kings 23:24, with translation of the King James Version:

     וְאֵת כָּל הַשִּׁקֻּצִים אֲשֶׁר נִרְאוּ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלַ‍ִם בִּעֵר יֹאשִׁיָּהוּ

     v'et kol hashikutsím ashér nir'ú b'érets y'hudá uvirushaláyim biér yoshiyáhu

     and all the abominations that were spied in the land of Judah and in Jerusalem, did Josiah put away

Conjugation

Conjugation of ביער / בִּעֵר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְבַעֵר action noun: ביעור / בִּעוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	ביערתי / בִּעַרְתִּי		ביערנו / בִּעַרְנוּ
	second	ביערת / בִּעַרְתָּ	ביערת / בִּעַרְתְּ	ביערתם / בִּעַרְתֶּם	ביערתן / בִּעַרְתֶּן
	third	ביער / בִּעֵר	ביערה / בִּעֲרָה	ביערו / בִּעֲרוּ
present		מְבַעֵר	מְבַעֶרֶת	מְבַעֲרִים	מְבַעֲרוֹת
future	first	אֲבַעֵר		נְבַעֵר
	second	תְּבַעֵר	תְּבַעֲרִי	תְּבַעֲרוּ	תְּבַעֵרְנָה1
	third	יְבַעֵר	תְּבַעֵר	יְבַעֲרוּ	תְּבַעֵרְנָה1
imperative		בַּעֵר	בַּעֲרִי	בַּעֲרוּ	בַּעֵרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• H1197 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible