ברא

Aramaic

Alternative forms

• 𐡁𐡓𐡀‏

Pronunciation

• IPA^(key): /brɑː/

Noun

בְּרָא • (b'rā) m (plural בְּנַיָּא‏, feminine counterpart בַּרְתָּא‏)

1. son, child

Declension

    declension of ברא

	singular	plural
absolute	בַּר‏	בְּנִין‏
construct	בַּר‏	בְּנֵי‏
emphatic	בְּרָא‏	בְּנַיָּא‏

Verb

בְּרָא • (b'rā)

1. to create

---

Hebrew

Etymology 1

Root
ב־ר־א‏

From the root ב־ר־א‏ (b-r-').

Verb

בָּרָא • (bará) (pa'al construction, passive counterpart נִבְרָא‏)

1. To create.

Conjugation

Conjugation of בָּרָא (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לברוא \ לִבְרֹא‏ action noun: בְּרִיאָה‏ passive participle: בָּרוּא‏
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	בָּרָאתִי‏		בָּרָאנוּ‏
	second	בָּרָאתָ‏	בָּרָאת‏	בְּרָאתֶם‏1	בְּרָאתֶן‏1
	third	בָּרָא	בָּרְאָה‏	בָּרְאוּ‏
present		בּוֹרֵא‏	בּוֹרֵאת‏	בּוֹרְאִים‏	בּוֹרְאוֹת‏
future	first	אֶבְרָא‏		נִבְרָא‏
	second	תִּבְרָא‏	תִּבְרְאִי‏	תִּבְרְאוּ‏	תִּבְרֶאנָה‏2
	third	יִבְרָא‏	תִּבְרָא‏	יִבְרְאוּ‏	תִּבְרֶאנָה‏2
imperative		בְּרָא	בִּרְאִי‏	בִּרְאוּ‏	בְּרֶאנָה‏2
notes		Pronounced בָּרָאתֶם‏ and בָּרָאתֶן‏ in informal Modern Hebrew. Uncommon in Modern Hebrew.

References

• “H1254”, in Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible, 1979

Etymology 2

Root
ב־ר־א‏

From the root ב־ר־א‏ (b-r-').

Verb

בֵּרֵא • (beré) (pi'el construction)

1. (Biblical Hebrew) To clear, to clear-cut, to cut down.

Anagrams

• אבר‏, ארב‏, באר‏