ברא

Aramaic

Alternative forms

• 𐡁𐡓𐡀 (brʾ)

Pronunciation

• IPA^(key): /brɑː/

Noun

בְּרָא • (b'rā) m (plural בְּנַיָּא, singular feminine counterpart בַּרְתָּא)

1. son, child

Declension

    declension of ברא

	singular	plural
absolute	בַּר	בְּנִין
construct	בַּר	בְּנֵי
emphatic	בְּרָא	בְּנַיָּא

Verb

בְּרָא • (b'rā)

1. to create

Hebrew

Root
ב־ר־א (b-r-ʾ)

Etymology 1

Cognate with Arabic بَرَأَ (baraʔa).

Pronunciation

• (file)

Verb

בָּרָא • (bará) third-singular masculine past (pa'al construction, passive counterpart נִבְרָא)

1. To create (when act of a deity).
   • Tanach, Genesis 1:27, with translation of the Jewish Publication Society:

     וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם׃

     Va-yivrá Elohím et ha-adám b-tsalmó, b-tsélem Elohím bará otó, zakhár u-n'qevá bará otám.

     And God created man in His own image, in the image of God created He him; male and female created He them.

   • a. 217 C.E., Mishnah, Berachot 6:1:

     עַל פֵּרוֹת הָאִילָן אוֹמֵר, בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה

     'Al perót ha-ilán omér, boréi p'ri ha-'etz, ḥutz min ha-yáyin, she-'al ha-yáyin omér boréi p'ri ha-gáfen. V-'al perót ha-áretz omer, boréi p'ri ha-adamá.

     On tree fruits say, "He creates the fruit of the tree," except for on wine, for on wine say, "He creates the fruit of the vine." And on ground fruits say, "He creates the fruit of the earth."

Conjugation

Conjugation of בָּרָא (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לברוא / לִבְרֹא action noun: בְּרִיאָה passive participle: בָּרוּא
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	בָּרָאתִי		בָּרָאנוּ
	second	בָּרָאתָ	בָּרָאת	בְּרָאתֶם1	בְּרָאתֶן1
	third	בָּרָא	בָּרְאָה	בָּרְאוּ
present		בּוֹרֵא	בּוֹרֵאת	בּוֹרְאִים	בּוֹרְאוֹת
future	first	אֶבְרָא		נִבְרָא
	second	תִּבְרָא	תִּבְרְאִי	תִּבְרְאוּ	תִּבְרֶאנָה2
	third	יִבְרָא	תִּבְרָא	יִבְרְאוּ	תִּבְרֶאנָה2
imperative		בְּרָא	בִּרְאִי	בִּרְאוּ	בְּרֶאנָה2
notes		Pronounced בָּרָאתֶם and בָּרָאתֶן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• H1254 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Etymology 2

Verb

בֵּרֵא • (beré) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. (Biblical Hebrew) To clear, to clear-cut, to cut down.

Anagrams

• אבר, ארב, באר