בריך

Aramaic

Adjective

בְּרִיךְ • (bərīḵ)

1. blessed
   • Tanach, Daniel 3:28:

     (please add the primary text of this quotation)

     JPS

     
     

     עָנֵה נְבוּכַדְנֶצַּר וְאָמַר בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּי־שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ דִּי־שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁיזִב לְעַבְדוֹהִי דִּי הִתְרְחִצוּ עֲלוֹהִי

     ʿānē nəḇūḵaḏneṣṣar wəʾāmar bərīḵ ʾĕlāhăhōn dī-šaḏraḵ mēšaḵ waʿăḇēḏ nəḡō dī-šəlaḥ malʾăḵēh wəšēziḇ ləʿaḇḏṓhī dī hiṯrəḥíṣū ʿălṓhī

     Nebuchadnezzar spoke and said: ‘Blessed be the God of Shadrach, Meshach, and Abed-nego, who hath sent His angel, and delivered His servants that trusted in Him; […] ’

Derived terms

• קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּּא (quḏšā bərīḵ hū)

Related terms

• בִּרְכָּא (birkā, “knee”)
• בִּרְכְּתָא (birkəṯā, “blessing”)
• בְּרַךְ (bəraḵ, “to kneel”)
• בָּרֵךְ (bārēḵ, “to bless”)