ברית

Hebrew

Noun

בְּרִית • (brit) f (plural indefinite בְּרִיתוֹת, singular construct בְּרִית־, plural construct בְּרִיתוֹת־)

1. covenant, alliance
2. (Judaism) bris, brit milah

Declension

Declension of בְּרִית

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	בְּרִית	first	בְּרִיתִי		בְּרִיתֵנוּ
	definite	הַבְּרִית	second	בְּרִיתְךָ	בְּרִיתֵךְ	בְּרִיתְכֶם	בְּרִיתְכֶן
	construct	בְּרִית־	third	בְּרִיתוֹ	בְּרִיתָהּ	בְּרִיתָם	בְּרִיתָן
plural	indefinite	בְּרִיתוֹת	first	בריתותיי / בְּרִיתוֹתַי		בְּרִיתוֹתֵינוּ
	definite	הַבְּרִיתוֹת	second	בְּרִיתוֹתֶיךָ	בריתותייך / בְּרִיתוֹתַיִךְ	בְּרִיתוֹתֵיכֶם	בְּרִיתוֹתֵיכֶן
	construct	בְּרִיתוֹת־	third	בְּרִיתוֹתָיו	בְּרִיתוֹתֶיהָ	בְּרִיתוֹתָם	בְּרִיתוֹתָן

Derived terms

• בְּרִית מִילָה
• הברית החדשה

Anagrams

• רבית

---

Ladino

Etymology

From (deprecated template usage) [etyl] Hebrew בְּרִית.

Noun

1. (Judaism) brit milah, bris

Synonyms

• ברית מילה (brit milá)

---

Yiddish

Etymology

From (deprecated template usage) [etyl] Hebrew בְּרִית.

Noun

ברית • (bris) m, plural בריתן (brisn)

1. (Judaism) bris