ברק

Arabic

Noun

ברק • (barq) m

1. Judeo-Arabic spelling of بَرْق (barq, “lightning”)‎‎
   • c. 1190, Maimonides, דלאלת אלחאירין [dalālat al-ḥā'irīn, The Guide for the Perplexed]‎^[1], Prefatory remarks :

     ולא תט׳ן אן תלך אלסודות אלעט׳ימה מעלומה אלי גאיתהא ונהאיתהא ענד אחד מנא לא בל תארה ילוח לנא אלחק חתי נט׳נה נהארא ת׳ם תכ׳פיה אלמואד ואלעאדאת חתי נעוד פי ליל מבהם קריב ממא כנא אולא פנכון כמן יברק עליה אלברק מרה בעד מרה והו פי לילה שדידהֵ אלט׳לאם

     [translit?]

     Do not imagine that these most difficult problems can be thoroughly understood by any one of us. This is not the case. At times the truth shines so brilliantly that we perceive it as clear as day. Our nature and habit then draw a veil over our perception, and we return to a darkness almost as dense as before. We are like those who, though beholding frequent flashes of lightning, still find themselves in the thickest darkness of the night.

Aramaic

Root
ב־ר־ק (b-r-q)
1 term

Etymology

From Proto-Semitic *baraḳ-.

Verb

בְּרַק • (bəraq)

1. to shine, to flash

Descendants

• Assyrian Neo-Aramaic: ܒܵܪܹܩ (bārēq)

References

• “brq”, in The Comprehensive Aramaic Lexicon Project, Cincinnati: Hebrew Union College, 1986–

Hebrew

Etymology

Root
ב־ר־ק (b-r-q)
5 terms

From Proto-Semitic *baraḳ-.

Pronunciation

• (Modern Israeli) IPA^(key): /baˈʁak/

• Audio:

  (file)

Noun

בָּרָק • (barák) m (plural indefinite בְּרָקִים, singular construct בְּרַק־, plural construct בִּרְקֵי־) [pattern: קָטָל]

1. lightning (atmospheric flash of light)
2. shine (reflected light)

Declension

Declension of בָּרָק

	isolated forms		with possessive pronouns
Number:	State:	form	Person:	singular		plural
				m	f	m	f
singular	indefinite	בָּרָק	first	בְּרָקִי		בְּרָקֵנוּ
	definite	הַבָּרָק	second	בְּרָקְךָ	בְּרָקֵךְ	בְּרַקְכֶם	בְּרַקְכֶן
	construct	בְּרַק־	third	בְּרָקוֹ	בְּרָקָהּ	בְּרָקָם	בְּרָקָן
plural	indefinite	בְּרָקִים	first	ברקיי / בְּרָקַי		בְּרָקֵינוּ
	definite	הַבְּרָקִים	second	בְּרָקֶיךָ	ברקייך / בְּרָקַיִךְ	בִּרְקֵיכֶם	בִּרְקֵיכֶן
	construct	בִּרְקֵי־	third	בְּרָקָיו	בְּרָקֶיהָ	בִּרְקֵיהֶם	בִּרְקֵיהֶן

Proper noun

בָּרָק • (barák) m

1. (biblical) Barak (the commander of the army of Deborah in the Old Testament)
2. a male given name, Barak
3. a surname

Derived terms

• בני ברק

References

• “ברק” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
• "ברק" in the Noun Declension Tables of the Academy of Hebrew Language
• H1301 in Strong, James (1979), Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Further reading

• ברק on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia ^he
• ברק בן אבינעם on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia ^he

Anagrams

• בקר
• קרב