גירה

Hebrew

Root
ג־ר־ה (g-r-h)
1 term

Verb

גירה / גֵּרָה • (gerá) (pi'el construction)

1. to sexually stimulate, arouse, tease
2. to irritate, agitate, annoy, frustrate
3. (Talmudic) to egg on, to provoke to improper or violent behavior

Conjugation

Conjugation of גירה / גֵּרָה (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְגָרוֹת
		action noun		גירוי / גֵּרוּי
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	גיריתי / גֵּרִיתִי		גירינו / גֵּרִינוּ
	second	גירית / גֵּרִיתָ	גירית / גֵּרִית	גיריתם / גֵּרִיתֶם	גיריתן / גֵּרִיתֶן
	third	גירה / גֵּרָה	גירתה / גֵּרְתָה	גירו / גֵּרוּ
present		מְגָרֶה	מְגָרָה	מְגָרִים	מְגָרוֹת
future	first	אֲגָרֶה		נְגָרֶה
	second	תְּגָרֶה	תְּגָרִי	תְּגָרוּ	תְּגָרֶינָה1
	third	יְגָרֶה	תְּגָרֶה	יְגָרוּ	תְּגָרֶינָה1
imperative	positive	גָּרֵה	גָּרִי	גָּרוּ	גָּרֶינָה1
	negative	אַל + Second person future tense

¹ Rare in Modern Hebrew.