הטה

Hebrew

Root
נ־ט־ה (n-ṭ-h)

Verb

הטה / הִטָּה • (hitá) (hif'il construction)

1. tilt, slant; bend, twist
2. (grammar) conjugate (of verbs)

Conjugation

Conjugation of הִטָּה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַטּוֹת action noun: הַטָּיָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִטֵּיתִי		הִטֵּינוּ
	second	הִטֵּיתָ	הִטֵּית	הִטֵּיתֶם	הִטֵּיתֶן
	third	הִטָּה	הִטְּתָה	הִטּוּ
present		מַטֶּה	מַטָּה	מַטִּים	מַטּוֹת
future	first	אַטֶּה		נַטֶּה
	second	תַּטֶּה	תַּטִּי	תַּטּוּ	תַּטֶּינָה1
	third	יַטֶּה	תַּטֶּה	יַטּוּ	תַּטֶּינָה1
imperative		הַטֵּה	הַטִּי	הַטּוּ	הַטֶּינָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.