נטה

Hebrew

Root
נ־ט־ה (n-ṭ-h)

Verb

נָטָה • (natá) (pa'al construction, passive participle נָטוּי, passive counterpart ניטה / נִטָּה)

1. To tend: to have a tendency.

   הוא נוטה לבחור במפלגות ימניות.

   hu noté livkhór bemiflagót yemaniyót.

   He tends to chose rightwing parties.

   הוא נוטה להסכים עם מעבידיו.

   hu noté lehaskím im ma'avidáv.

   He tends to agree with his employers.

2. To tilt: to slope or incline (something); to slant.

   העץ נטה לכיוון החצר שלנו.

   ha'éts natá lekivón hakhatsér shelánu.

   The tree tilted to the side of our yard.

Conjugation

Conjugation of נָטָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לִנְטוֹת action noun: נְטִיָּה passive participle: נָטוּי
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נָטִיתִי		נָטִינוּ
	second	נָטִיתָ	נָטִית	נְטִיתֶם1	נְטִיתֶן1
	third	נָטָה	נָטְתָה	נָטוּ
present		נוֹטֶה	נוֹטָה	נוֹטִים	נוֹטוֹת
future	first	אֶטֶּה		ניטה / נִטֶּה
	second	תיטה / תִּטֶּה	תיטי / תִּטִּי	תיטו / תִּטּוּ	תיטינה / תִּטֶּינָה2
	third	ייטה / יִטֶּה	תיטה / תִּטֶּה	ייטו / יִטּוּ	תיטינה / תִּטֶּינָה2
imperative		נְטֵה	נְטִי	נְטוּ	נְטֶינָה2
notes		Pronounced נָטִיתֶם and נָטִיתֶן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.