העביר

Hebrew

Root
ע־ב־ר (ʿ-b-r)

Verb

הֶעֱבִיר • (he'evír) third-singular masculine past (hif'il construction)

1. (transitive) To hand over, transmit, bring or take across, transfer, pass.

   הוא העביר לה את המלח. ― hu he'evír la et hamélakh. ― He passed her the salt.

   ותעבירם להורים באופן אישי. ― v'ta'aviram lahorim b'ofen ishi. ― and you will hand them over personally to the parents.

   • Tanach, Esther 8:2:

     (please add the primary text of this quotation)

     KJV

     
     

     וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת־טַבַּעְתּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת־מָרְדֳּכַי עַל־בֵּית הָמָן׃

     wayyāsēr hammeleḵ ʾeṯ-ṭabbaʿăttô ʾăšer heʿĕḇîr mêhāmān wayyittənāh ləmordŏḵāy wattāśem ʾestēr ʾeṯ-mordŏḵāy ʿal-bêṯ hāmān.

     And the king took off his ring, which he had taken from Haman, and gave it unto Mordecai. And Esther set Mordecai over the house of Haman.

Conjugation

Conjugation of הֶעֱבִיר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַעֲבִיר action noun: הַעֲבָרָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֶעֱבַרְתִּי		הֶעֱבַרְנוּ
	second	הֶעֱבַרְתָּ	הֶעֱבַרְתְּ	הֶעֱבַרְתֶּם	הֶעֱבַרְתֶּן
	third	הֶעֱבִיר	הֶעֱבִירָה	הֶעֱבִירוּ
present		מַעֲבִיר	מַעֲבִירָה	מַעֲבִירִים	מַעֲבִירוֹת
future	first	אַעֲבִיר		נַעֲבִיר
	second	תַּעֲבִיר	תַּעֲבִירִי	תַּעֲבִירוּ	תַּעֲבֵרְנָה1
	third	יַעֲבִיר	תַּעֲבִיר	יַעֲבִירוּ	תַּעֲבֵרְנָה1
imperative		הַעֲבֵר	הַעֲבִירִי	הַעֲבִירוּ	הַעֲבֵרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.