התאהב
Hebrew
| Root |
|---|
| א־ה־ב (ʾ-h-b) |
Verb
הִתְאַהֵב • (hit'ahév) (hitpa'el construction)
- to fall in love
- אפרת גוש, שעתיים אחרי
- וחשבתי אם רק אשאר עוד קצת זמן אולי תתאהב בי אולי אתה גם
- אמרת הרי שלהתאהב בי זה קל
- ולא התאהבת לא התאהבת בכלל
- הוא התאהב בה. ― hu hit'ahév ba. ― He fell in love with her [literally in her].
- הם ישר התאהבו. ― hem yashár hit'ahavú. ― They immediately [lit. straight] fell in love.
- אפרת גוש, שעתיים אחרי
Conjugation
Conjugation of הִתְאַהֵב (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הִתְאַהַבְתִּי | הִתְאַהַבְנוּ | ||
| second | הִתְאַהַבְתָּ | הִתְאַהַבְתְּ | הִתְאַהַבְתֶּם | הִתְאַהַבְתֶּן | |
| third | הִתְאַהֵב | הִתְאַהֲבָה | הִתְאַהֲבוּ | ||
| present | מִתְאַהֵב | מִתְאַהֶבֶת | מִתְאַהֲבִים | מִתְאַהֲבוֹת | |
| future | first | אֶתְאַהֵב | נִתְאַהֵב | ||
| second | תִּתְאַהֵב | תִּתְאַהֲבִי | תִּתְאַהֲבוּ | תִּתְאַהֵבְנָה1 | |
| third | יִתְאַהֵב | תִּתְאַהֵב | יִתְאַהֲבוּ | תִּתְאַהֵבְנָה1 | |
| imperative | הִתְאַהֵב | הִתְאַהֲבִי | הִתְאַהֲבוּ | הִתְאַהֵבְנָה1 | |
| notes |
| ||||