התרגל
Hebrew
[edit]Etymology
[edit]Root |
---|
ר־ג־ל (r-g-l) |
Verb
[edit]הִתְרַגֵּל • (hitragel) (hitpa'el construction)
- to get used to, to become accustomed to
Conjugation
[edit]Conjugation of הִתְרַגֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | הִתְרַגַּלְתִּי | הִתְרַגַּלְנוּ | ||
second | הִתְרַגַּלְתָּ | הִתְרַגַּלְתְּ | הִתְרַגַּלְתֶּם | הִתְרַגַּלְתֶּן | |
third | הִתְרַגֵּל | הִתְרַגְּלָה | הִתְרַגְּלוּ | ||
present | מִתְרַגֵּל | מִתְרַגֶּלֶת | מִתְרַגְּלִים | מִתְרַגְּלוֹת | |
future | first | אֶתְרַגֵּל | נִתְרַגֵּל | ||
second | תִּתְרַגֵּל | תִּתְרַגְּלִי | תִּתְרַגְּלוּ | תִּתְרַגֵּלְנָה1 | |
third | יִתְרַגֵּל | תִּתְרַגֵּל | יִתְרַגְּלוּ | תִּתְרַגֵּלְנָה1 | |
imperative | הִתְרַגֵּל | הִתְרַגְּלִי | הִתְרַגְּלוּ | הִתְרַגֵּלְנָה1 | |
notes |
|