זמם

Aramaic

Verb

זמם • (transliteration needed)

1. to sound, to buzz, to ring

Hebrew

Etymology 1

Root
ז־מ־ם (z-m-m)
1 term

Verb

זָמַם • (zamám) (pa'al construction)

1. (Biblical Hebrew) to plan, intend
   • Tanach, Lamentations 2:17a, with translation of the Jewish Publication Society:

     עָשָׂה יְהֹוָה אֲשֶׁר זָמָם בִּצַּע אֶמְרָתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי־קֶדֶם

     The LORD hath done that which He devised; he hath performed His word that He commanded in the days of old.

   • Tanach, Zechariah 8:15, with translation of the Jewish Publication Society:

     כֵּן שַׁבְתִּי זָמַמְתִּי בַּיָּמִים הָאֵלֶּה לְהֵיטִיב אֶת־יְרוּשָׁלַ͏ִם וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה אַל־תִּירָאוּ׃

     So again do I purpose in these days to do good unto Jerusalem and to the house of Judah; fear ye not.

   1. to plot, to devise, to scheme (plan with malicious intent; plan to commit a crime or sin)
      • Tanach, Proverbs 30:32, with translation of the Jewish Publication Society:

        אִם־נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא וְאִם־זַמּוֹתָ יָד לְפֶה׃

        If thou hast done foolishly in lifting up thyself, or if thou hast planned devices, lay thy hand upon thy mouth.

      • Tanach, Psalms 37:12, with translation of the Jewish Publication Society:

        זֹמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו׃

        The wicked plotteth against the righteous, and gnasheth at him with his teeth.

2. (Modern Israeli Hebrew) to plot, to devise, to scheme

   הוא זמם לארגן לי מסיבת הפתעה. ― He schemed to organise me a surprise party.

Conjugation

Conjugation of זָמַם (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לזמום / לִזְמֹם
		action noun		—
		passive participle		—
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	זָמַמְתִּי		זָמַמְנוּ
	second	זָמַמְתָּ	זָמַמְתְּ	זְמַמְתֶּם1	זְמַמְתֶּן1
	third	זָמַם	זָמְמָה	זָמְמוּ
present		זוֹמֵם	זוֹמֶמֶת	זוֹמְמִים	זוֹמְמוֹת
future	first	אזמום / אֶזְמֹם		נזמום / נִזְמֹם
	second	תזמום / תִּזְמֹם	תִּזְמְמִי	תִּזְמְמוּ	תזמומנה / תִּזְמֹמְנָה2
	third	יזמום / יִזְמֹם	תזמום / תִּזְמֹם	יִזְמְמוּ	תזמומנה / תִּזְמֹמְנָה2
imperative		זמום / זְמֹם	זִמְמִי	זִמְמוּ	זמומנה / זְמֹמְנָה2

¹ Pronounced זָמַמְתֶּם and זָמַמְתֶּן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

Noun

זְמָם • (zmam) m (plural indefinite זְמָמִים, singular construct זְמַם־, plural construct זְמָמֵי־)

1. a plot, a scheme, a desire (with malicious intent)
   • Tanach, Psalms 140:8/9, with translation of the English Standard Version:

     אַל־תִּתֵּן יְהוָה מַאֲוַיֵּי רָשָׁע זְמָמוֹ אַל־תָּפֵק יָרוּמוּ סֶֽלָה׃

     Grant not, O Lord, the desires of the wicked; do not further theirfn evil plot, or they will be exalted! Selah

2. a plot, a plan, a scheme

Etymology 2

Root
ז־מ־ם (z-m-m)
1 term

Verb follows from Noun. Cognate with Arabic زِمَام (zimām).

Noun

זְמָם • (zmam) m (plural indefinite זְמָמִים, singular construct זְמַם־, plural construct זְמָמֵי־)

1. a muzzle

Verb

זָמַם • (zamám) (pa'al construction)

1. to muzzle (to apply a muzzle)

Conjugation

Conjugation of זָמַם (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לזמום / לִזְמֹם
		action noun		—
		passive participle		זָמוּם
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	זָמַמְתִּי		זָמַמְנוּ
	second	זָמַמְתָּ	זָמַמְתְּ	זְמַמְתֶּם1	זְמַמְתֶּן1
	third	זָמַם	זָמְמָה	זָמְמוּ
present		זוֹמֵם	זוֹמֶמֶת	זוֹמְמִים	זוֹמְמוֹת
future	first	אזמום / אֶזְמֹם		נזמום / נִזְמֹם
	second	תזמום / תִּזְמֹם	תִּזְמְמִי	תִּזְמְמוּ	תזמומנה / תִּזְמֹמְנָה2
	third	יזמום / יִזְמֹם	תזמום / תִּזְמֹם	יִזְמְמוּ	תזמומנה / תִּזְמֹמְנָה2
imperative		זמום / זְמֹם	זִמְמִי	זִמְמוּ	זמומנה / זְמֹמְנָה2

¹ Pronounced זָמַמְתֶּם and זָמַמְתֶּן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.