חיפש

Hebrew

Root
ח־פ־שׂ (ḥ-p-ś)

Verb

חיפש / חִפֵּשׂ • (khipés) third-singular masculine past (pi'el construction, passive counterpart חופש / חֻפַּשׂ)

1. to look for, search for, seek

Conjugation

Conjugation of חיפש / חִפֵּשׂ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְחַפֵּשׂ action noun: חיפוש / חִפּוּשׂ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חיפשתי / חִפַּשְׂתִּי		חיפשנו / חִפַּשְׂנוּ
	second	חיפשת / חִפַּשְׂתָּ	חיפשת / חִפַּשְׂתְּ	חיפשתם / חִפַּשְׂתֶּם	חיפשתן / חִפַּשְׂתֶּן
	third	חיפש / חִפֵּשׂ	חיפשה / חִפְּשָׂה	חיפשו / חִפְּשׂוּ
present		מְחַפֵּשׂ	מְחַפֶּשֶׂת	מְחַפְּשִׂים	מְחַפְּשׂוֹת
future	first	אֲחַפֵּשׂ		נְחַפֵּשׂ
	second	תְּחַפֵּשׂ	תְּחַפְּשִׂי	תְּחַפְּשׂוּ	תְּחַפֵּשְׂנָה1
	third	יְחַפֵּשׂ	תְּחַפֵּשׂ	יְחַפְּשׂוּ	תְּחַפֵּשְׂנָה1
imperative		חַפֵּשׂ	חַפְּשִׂי	חַפְּשׂוּ	חַפֵּשְׂנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• אין מה לחפש (ein má lekhapés)

References

• H2664 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible