מדבר

Hebrew

Root
ד־ב־ר (d-b-r)

Noun

מִדְבָּר • (midbár) m (plural indefinite מִדְבָּרִים, singular construct מִדְבַּר־, plural construct מִדְבְּרֵי־) [pattern: מִקְטָל]

1. A desert (a barren place).

Verb

מְדַבֵּר • (m'dabér)

1. Masculine singular present participle and present tense of דיבר (dibér).

Verb

מְדֻבָּר • (m'dubár)

1. defective spelling of מדובר.

Anagrams

• מרבד

---

Yiddish

Etymology

From Hebrew מִדְבָּר (midbár).

Noun

מדבר • (midber) m

1. desert