מילא

Hebrew

Etymology 1

Root
מ־ל־א (m-l-ʾ)
10 terms

From the root מ־ל־א (m-l-ʾ), forming words relating to fullness or completeness. Compare with מָלֵא (malé, “full”).

Verb

מילא / מִלֵּא • (milé) (pi'el construction, passive counterpart מולא / מֻלָּא)

1. (transitive) To fill (something) up, to make (something) full.
   • Tanach, Deuteronomy 6:11, with translation of the Jewish Publication Society:

     וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל־טוּב אֲשֶׁר לֹא־מִלֵּאתָ

     uvatím m'le'ím kol tuv asher lo milléta

     and houses full of all good things, which thou didst not fill

   • Yoni Bloch, עמוק בתוך הים, "Deep Within the Ocean"

     גלים גלים, יעלו על הגגות והבתים, יְמַלְּאוּ את הרחוב נהר גדול, וזה הכל

     Waves and waves, they will rise above the rooftops and the houses, they will fill the road like a great river, and that's all.

Conjugation

Conjugation of מילא / מִלֵּא (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְמַלֵּא
		action noun		מילוא / מִלּוּא
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	מילאתי / מִלֵּאתִי		מילאנו / מִלֵּאנוּ
	second	מילאת / מִלֵּאתָ	מילאת / מִלֵּאת	מילאתם / מִלֵּאתֶם	מילאתן / מִלֵּאתֶן
	third	מילא / מִלֵּא	מילאה / מִלְּאָה	מילאו / מִלְּאוּ
present		מְמַלֵּא	מְמַלֵּאת	מְמַלְּאִים	מְמַלְּאוֹת
future	first	אֲמַלֵּא		נְמַלֵּא
	second	תְּמַלֵּא	תְּמַלְּאִי	תְּמַלְּאוּ	תְּמַלֶּאנָה1
	third	יְמַלֵּא	תְּמַלֵּא	יְמַלְּאוּ	תְּמַלֶּאנָה1
imperative	positive	מַלֵּא	מַלְּאִי	מַלְּאוּ	מַלֶּאנָה1
	negative	אַל + Second person future tense

¹ Rare in Modern Hebrew.

Etymology 2

Semantic loan from Yiddish מילא (meyle). Originates from מִמֵּילָא (mimeilá, “by/of itself; at any rate”), a Talmudic hapax legomenon.

Interjection

מֵילָא • (mḗla)

1. (colloquial) oh well, whatever

Derived terms

• מִמֵּילָא (mimmĕlá)

Yiddish

Etymology

From Hebrew מֵילָא (meilá).

Pronunciation

• IPA^(key): /ˈmɛɪ̯ɫə/

Interjection

מילא • (meyle)

1. whatever