מקולקל

Hebrew

Etymology

Root
ק־ל־ק־ל (q-l-q-l)
5 terms

Past participle of קִלְקֵל (kilkél, “to spoil”).

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /mekulˈkal/
• Rhymes: -al
• Rhymes: -ɔl

Adjective

מקולקל / מְקֻלְקָל • (m'kulkál) (feminine מקולקלת / מְקֻלְקֶלֶת, masculine plural מקולקלים / מְקֻלְקָלִים, feminine plural מקולקלות / מְקֻלְקָלוֹת)

1. spoiled, rotten (of food or similar)
2. spoiled (of a child)
3. out of order, broken (not functioning properly)

References

• “מקלקל” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language

Verb

מקולקל / מְקֻלְקָל • (m'kulkál)

1. Masculine singular present participle and present tense of קולקל / קֻלְקַל (kulkál).