נטייה

Definition from Wiktionary, the free dictionary
Jump to: navigation, search

Hebrew[edit]

Alternative forms[edit]

Etymology[edit]

Root
נ־ט־ה

Action noun of the verb נָטָה ‎(natá), from the root נ־ט־ה ‎(n-t-).

Noun[edit]

נטייה \ נְטִיָּה ‎(n'tiyáf ‎(plural indefinite נְטִיּוֹת, singular construct נטיית \ נְטִיַּת־, plural construct נְטִיּוֹת־)

  1. A tendency, an inclination.
    נטייה מיניתn'tiyá minít — sexual preference
    יש להם נטייה להסקים לכל בקשה.yésh lahém n'tiyá l'haskím l'khól bakashá. — They have a tendency to agree to every request.
  2. (linguistics) Inflection: the declension of a noun or adjective, or conjugation of a verb, or similar.