ענה

Hebrew

Root
ע־נ־ה (ʿ-n-h)

Verb

עָנָה • ('aná) (pa'al construction)

1. to answer, to reply
2. to respond, to react

Conjugation

Conjugation of עָנָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לַעֲנוֹת action noun: — passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	עָנִיתִי		עָנִינוּ
	second	עָנִיתָ	עָנִית	עֲנִיתֶם1	עֲנִיתֶן1
	third	עָנָה	עָנְתָה	עָנוּ
present		עוֹנֶה	עוֹנָה	עוֹנִים	עוֹנוֹת
future	first	אֶעֱנֶה		נַעֲנֶה
	second	תַּעֲנֶה	תַּעֲנִי	תַּעֲנוּ	תַּעֲנֶינָה2
	third	יַעֲנֶה	תַּעֲנֶה	יַעֲנוּ	תַּעֲנֶינָה2
imperative		עֲנֵה	עֲנִי	עֲנוּ	עֲנֶינָה2
notes		Pronounced עָנִיתֶם and עָנִיתֶן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

See also

• עינה
• עונה