קריאה

Hebrew

Root
ק־ר־א (q-r-ʾ)

Noun

קְרִיאָה • (qriá) f (plural indefinite קְרִיאוֹת, singular construct קְרִיאַת־) [pattern: קְטִילָה]

1. reading (the process of interpreting written language)
2. call (cry or shout)
   • Tanach, Jonah 3:2, with translation of the New International Version:

     קוּם לֵךְ אֶל־נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה; וִּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת־הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ.

     qum lech el-ninvé ha'ír haggədolá uqərá eléha et-haqqəriá ashér anochí dovér elécha.

     Go to the great city of Nineveh and proclaim to it the message I give you.

   • 2015 September 17, Avi Cohen, “פתק על הניידת: "שוטר טוב זה שוטר מת"”, in Israel HaYom:

     "אם משטרה מתנכלת ותומכת ברצח אזרחים, קריאה לשחיטת שוטרים אינה נחשבת הסתה. שוטר טוב זה שוטר מת..."

     "im mishtará mitnakélet vetoméchet berétsaḥ ezraḥím, qriá leshḥitát shotrím ēná neḥshévet hasatá. shotér tov ze shotér met..."

     "If the police harass and support murder of civillians, a call for the slaughter of police officers is not considered incitement. A good cop is a dead cop..."

Derived terms

• אֵם קְרִיאָה ('em k'ri'á)
• סִימַן קְרִיאָה (simán k'ri'á)

Anagrams

• אריקה