ראה

Hebrew

Etymology 1

Root
ר־א־ה (r-ʾ-h)

Compare Arabic رَأَى (raʔā), Ge'ez ርእየ (rəʾyä).

Verb

רָאָה • (ra'á) (pa'al construction, passive counterpart נִרְאָה)

1. To see, to have vision; figuratively, to perceive.

   רָאִיתִי חָבֵר שֶׁלִּי בַּחֲנוּת וְשָׁכַחְתִּי לִקְנוֹת חָלָב.

   ra'íti khavér shelí bakhanút v'shakhákhti liknót khaláv.

   I saw a friend of mine at the store and forgot to buy milk.

2. (archaic) To observe, look at; figuratively, to consider.
3. (רְאֵה, r'é) masculine singular imperative of רָאָה

Conjugation

Conjugation of רָאָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לִרְאוֹת action noun: רְאִיָּה passive participle: רָאוּי
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	רָאִיתִי		רָאִינוּ
	second	רָאִיתָ	רָאִית	רְאִיתֶם1	רְאִיתֶן1
	third	רָאָה	רָאֲתָה	רָאוּ
present		רוֹאֶה	רוֹאָה	רוֹאִים	רוֹאוֹת
future	first	אֶרְאֶה		נִרְאֶה
	second	תִּרְאֶה	תִּרְאִי	תִּרְאוּ	תִּרְאֶינָה2
	third	יִרְאֶה	תִּרְאֶה	יִרְאוּ	תִּרְאֶינָה2
imperative		רְאֵה	רְאִי	רְאוּ	רְאֶינָה2
notes		Pronounced רָאִיתֶם and רָאִיתֶן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

See also

• עיין / עִיֵּן ('iyén)

References

• H7200 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Noun

רֹאֶה • (ro'é) m

1. defective spelling of רואה

Etymology 2

Root
ר־א־ה (r-ʾ-h)

Noun

רֵאָה • (re'á) f (plural indefinite רֵאוֹת, singular construct רֵאַת־)

1. defective spelling of ריאה.