רותך

Hebrew

Root
ר־ת־ך (r-t-k)

Verb

רותך / רֻתַּךְ • (rutákh) (pu'al construction, active counterpart ריתך / רִתֵּךְ)

1. to be welded

Conjugation

Conjugation of רותך / רֻתַּךְ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	רותכתי / רֻתַּכְתִּי		רותכנו / רֻתַּכְנוּ
	second	רותכת / רֻתַּכְתָּ	רותכת / רֻתַּכְתְּ	רותכתם / רֻתַּכְתֶּם	רותכתן / רֻתַּכְתֶּן
	third	רותך / רֻתַּךְ	רותכה / רֻתְּכָה	רותכו / רֻתְּכוּ
present		מרותך / מְרֻתָּךְ	מרותכת / מְרֻתֶּכֶת	מרותכים / מְרֻתָּכִים	מרותכות / מְרֻתָּכוֹת
future	first	ארותך / אֲרֻתַּךְ		נרותך / נְרֻתַּךְ
	second	תרותך / תְּרֻתַּךְ	תרותכי / תְּרֻתְּכִי	תרותכו / תְּרֻתְּכוּ	תרותכנה / תְּרֻתַּכְנָה1
	third	ירותך / יְרֻתַּךְ	תרותך / תְּרֻתַּךְ	ירותכו / יְרֻתְּכוּ	תרותכנה / תְּרֻתַּכְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Related terms

• רַתָּךְ (rátakh, “a welder”) (noun)