שר

Hebrew

Root
שׁ־י־ר (sh-y-r)

From the root שׁ־י־ר

שָׁר • (shár) (pa'al construction, future יָשִׁיר)

Conjugation of שָׁר (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לָשִׁיר action noun: שִׁירָה
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	שַׁרְתִּי		שַׁרְנוּ
	second	שַׁרְתָּ	שַׁרְתְּ	שַׁרְתֶּם	שַׁרְתֶּן
	third	שָׁר	שָׁרָה	שָׁרוּ
present		שָׁר	שָׁרָה	שָׁרִים	שָׁרוֹת
future	first	אָשִׁיר		נָשִׁיר
	second	תָּשִׁיר	תָּשִׁירִי	תָּשִׁירוּ	תָּשֵׁרְנָה¹
	third	יָשִׁיר	תָּשִׁיר	יָשִׁירוּ	תָּשֵׁרְנָה¹
imperative		שִׁיר	שִׁירִי	שִׁירוּ	שֵׁרְנָה¹
notes		Rare in Modern Hebrew.

Cognate with Akkadian 𒈗 (šarru<m>)

שַׂר • (sár) m (plural indefinite שָׂרִים, singular construct שַׂר־, feminine counterpart שָׂרָה) [pattern: קֶטֶל]