תהילה

Hebrew

Root
ה־ל־ל (h-l-l)

Noun

תהילה / תְּהִלָּה • (t'hilá) f (plural indefinite תהילים / תְּהִלִּים, singular construct תהילת / תְּהִלַּת־)

1. praise, adoration
   • Tanach, Psalms 51:17:

     (please add the primary text of this quotation)

     JPS

     
     

     אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃

     'adonáy s'fatáy tiftákh ufí yagíd t'hilatékha.
     ʾăḏōnāy śəp̄āṯay tip̄tāḥ ūp̄ī yaggīḏ təhillāṯéḵā.

     O Lord, open Thou my lips; and my mouth shall declare Thy praise.

2. (biblical) glory, splendor