חוקה

Hebrew

Noun

חוקה / חֻקָּה • (khuká) f (plural indefinite חוקות / חֻקּוֹת, singular construct חוקת / חֻקַּת־)

1. statute, law
   • Tanach, Leviticus 26:3-4:

     (please add the primary text of this quotation)

     JPS

     
     

     אִם־בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת־מִצְו‍ֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם׃ וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ׃

     'im-b'khukotái telékhu v'et-mitsvotái tishm'rú va'asitém 'otám. v'natatí gish'meikhém b'itám v'nat'ná ha'árets y'vuláh v'éts hasadé yitén piryó.
     ʾim-bəḥuqqōṯay tēlḗḵū wʾeṯ-miṣwōṯay tišmərū waʿăśīṯem ʾōṯām. wənāṯattī ḡišəmēḵem bəʿittām wənāṯənā hāʾā́reṣ yəḇūlāh wəʿēṣ haśśāḏe yittēn piryō.

     If ye walk in My statutes, and keep My commandments, and do them; then I will give your rains in their season, and the land shall yield her produce, and the trees of the field shall yield their fruit.

   • Tanach, Numbers 19:1-2:

     (please add the primary text of this quotation)

     JPS

     
     

     וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן לֵאמֹר׃ זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין־בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא־עָלָה עָלֶיהָ עֹל׃

     vay'dabér YHVH 'el-moshé v'el-'aharón leimór. zót khukát hatorá 'ashér-tsivá YHVH leimór dabér 'el-b'néi yisra'él v'yik'khú 'elékha fará 'adumá t'mimá 'ashér 'ein-báh múm 'ashér lo-'alá 'aléha 'ól.
     wayəḏabbēr YHWH ʾel-mōše wəʾel-ʾahărōn lēmōr. zōṯ ḥuqqaṯ hattōrā ʾăšer-ṣiwwā YHWH lēmōr dabbēr ʾel-bənē yiśrāʾēl wəyiqəḥū ʾēléḵā p̄ārā ʾăḏummā təmīmā ʾăšer ʾēn-bāh mūm ʾăšer lō-ʿālā ʿāléhā ʿōl.

     And the LORD spoke unto Moses and unto Aaron, saying: This is the statute of the law which the LORD hath commanded, saying: Speak unto the children of Israel, that they bring thee a red heifer, faultless, wherein is no blemish, and upon which never came yoke.

2. constitution

Declension

Declension of חוקה / חֻקָּה

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	חוקה / חֻקָּה	first	חוקתי / חֻקָּתִי		חוקתנו / חֻקָּתֵנוּ
	definite	החוקה / הַחֻקָּה	second	חוקתך / חֻקָּתְךָ	חוקתך / חֻקָּתֵךְ	חוקתכם / חֻקַּתְכֶם	חוקתכן / חֻקַּתְכֶן
	construct	חוקת־ / חֻקַּת־	third	חוקתו / חֻקָּתוֹ	חוקתה / חֻקָּתָהּ	חוקתם / חֻקָּתָם	חוקתן / חֻקָּתָן
plural	indefinite	חוקות / חֻקּוֹת	first	חוקותיי / חֻקּוֹתַי		חוקותינו / חֻקּוֹתֵינוּ
	definite	החוקות / הַחֻקּוֹת	second	חוקותיך / חֻקּוֹתֶיךָ	חוקותייך / חֻקּוֹתַיִךְ	חוקותיכם / חֻקּוֹתֵיכֶם	חוקותיכן / חֻקּוֹתֵיכֶן
	construct	חוקות־ / חֻקּוֹת־	third	חוקותיו / חֻקּוֹתָיו	חוקותיה / חֻקּוֹתֶיהָ	חוקותם / חֻקּוֹתָם	חוקותן / חֻקּוֹתָן

See also

• חוק / חֹק (khók)