כלב

See also: כּלבֿ

Hebrew

Root
כ־ל־ב (k-l-b)

כלב

Etymology

From Proto-Semitic *kalb-. Cognate with Akkadian 𒌨𒂠 (kalbum) and Arabic كَلْب (kalb).

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew, Sephardi Hebrew) IPA^(key): /ˈke.lev/
• (Tiberian Hebrew) IPA^(key): /ˈkɛ.lɛv/

Noun

כֶּלֶב • (kélev) m (plural indefinite כְּלָבִים, singular construct כֶּלֶב־, plural construct כַּלְבֵי־, feminine counterpart כַּלְבָּה) [pattern: קֶטֶל]

1. A dog, especially a male dog.
2. (derogatory) scoundrel, bitch

Declension

Declension of כֶּלֶב

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
masculine singular	indefinite	כֶּלֶב	first	כַּלְבִּי		כַּלְבֵּנוּ
	definite	הַכֶּלֶב	second	כַּלְבְּךָ	כַּלְבֵּךְ	כַּלְבְּכֶם	כַּלְבְּכֶן
	construct	כֶּלֶב־	third	כַּלְבּוֹ	כַּלְבָּהּ	כַּלְבָּם	כַּלְבָּן
masculine plural	indefinite	כְּלָבִים	first	כלביי / כְּלָבַי		כְּלָבֵינוּ
	definite	הַכְּלָבִים	second	כְּלָבֶיךָ	כלבייך / כְּלָבַיִךְ	כַּלְבֵיכֶם	כַּלְבֵיכֶן
	construct	כַּלְבֵי־	third	כְּלָבָיו	כְּלָבֶיהָ	כַּלְבֵיהֶם	כַּלְבֵיהֶן
feminine singular	indefinite	כַּלְבָּה	first	כַּלְבָּתִי		כַּלְבָּתֵנוּ
	definite	הַכַּלְבָּה	second	כַּלְבָּתְךָ	כַּלְבָּתֵךְ	כַּלְבַּתְכֶם	כַּלְבַּתְכֶן
	construct	כַּלְבַּת־	third	כַּלְבָּתוֹ	כַּלְבָּתָהּ	כַּלְבָּתָם	כַּלְבָּתָן
feminine plural	indefinite	כְּלָבוֹת	first	כלבותיי / כַּלְבוֹתַי		כַּלְבוֹתֵינוּ
	definite	הַכְּלָבוֹת	second	כַּלְבוֹתֶיךָ	כלבותייך / כַּלְבוֹתַיִךְ	כַּלְבוֹתֵיכֶם	כַּלְבוֹתֵיכֶן
	construct	כַּלְבוֹת־	third	כַּלְבוֹתָיו	כַּלְבוֹתֶיהָ	כַּלְבוֹתָם	כַּלְבוֹתָן

Derived terms

• כֶּלֶב זְאֵב (kélev z'év)
• כֶּלֶב־יָם (kélev-yam)
• כֶּלֶב כְּנַעֲנִי (kelev k'na'ani)
• כֶּלֶב־נָהָר (kélev-náhar)
• כְּלַבְלַב (k'lavláv)
• כַּלְבָן (kalbán)
• כַּלֶּבֶת (kalévet)
• קור כלבים / קֹר כְּלָבִים (kor klavím)

Persian

Noun

כלב • (kalb)

1. Judeo-Persian spelling of کلب (kalb).
   • 1600s, Elisha ben Shmūel, translated by Dalia Yasharpour, The Prince and the Sufi: The Judeo-Persian Rendition of the Buddha Biographies, Brill, published November 9, 2020:

     צֿנאן גשתה וֿגִודש פיש מן כֿאר
     כה פנדארם כם‭‬ אז כלבסת צד באר

     čenin gašte vojud-aš piš-e man xâr
     ke pendâram kam az kalb ast sad bâr

     His existence for me has become so base
     That I view him infinitely lower than a dog.

Yiddish

Noun

כלב • (kelev) m, plural כלבים (klovem)

1. (nonstandard) Unpointed form of כּלבֿ (kelev).