בוקר

Hebrew

Etymology 1

From the root ב־ק־ר (b-q-r), which appears only in piʿel: בִּקֵּר (“[he] inspected”). Compare its semantics with that of Arabic طَلَعَ (ṭalaʕa, “[a heavenly body] has risen; [a spadix of a palm-tree] has burst out of its spathe”) whose corresponding form-III verb is طَالَعَ (ṭālaʕa, “[he] inspected”).

Alternative forms

• בֹּקֶר (defective spelling)

Pronunciation

• IPA^(key): /ˈbo.keʁ/

Noun

בוקר / בֹּקֶר • (bóker) m (plural indefinite בְּקָרִים, singular construct בוקר / בֹּקֶר־, plural construct בָּקְרֵי־) [pattern: קֹטֶל]

1. A morning, dawn.

Derived terms

• ארוחת־בוקר (arukhát-bóker)

References

• H1242 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Etymology 2

From the noun בקר (bakár, “head of cattle”).

Pronunciation

• IPA^(key): /boˈkeʁ/

Noun

בּוֹקֵר • (bokér) m (plural indefinite בּוֹקְרִים, singular construct בוקר־, feminine counterpart בּוֹקֶרֶת)

1. A cowboy, cattleman.

Etymology 3

Root
ב־ק־ר (b-q-r)

Verb

בוקר / בֻּקַּר • (bukár) (pu'al construction, active counterpart ביקר / בִּקֵּר)

1. to be visited
2. to be examined, to be criticised

Conjugation

Conjugation of בוקר / בֻּקַּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	בוקרתי / בֻּקַּרְתִּי		בוקרנו / בֻּקַּרְנוּ
	second	בוקרת / בֻּקַּרְתָּ	בוקרת / בֻּקַּרְתְּ	בוקרתם / בֻּקַּרְתֶּם	בוקרתן / בֻּקַּרְתֶּן
	third	בוקר / בֻּקַּר	בוקרה / בֻּקְּרָה	בוקרו / בֻּקְּרוּ
present		מבוקר / מְבֻקָּר	מבוקרת / מְבֻקֶּרֶת	מבוקרים / מְבֻקָּרִים	מבוקרות / מְבֻקָּרוֹת
future	first	אבוקר / אֲבֻקַּר		נבוקר / נְבֻקַּר
	second	תבוקר / תְּבֻקַּר	תבוקרי / תְּבֻקְּרִי	תבוקרו / תְּבֻקְּרוּ	תבוקרנה / תְּבֻקַּרְנָה1
	third	יבוקר / יְבֻקַּר	תבוקר / תְּבֻקַּר	יבוקרו / יְבֻקְּרוּ	תבוקרנה / תְּבֻקַּרְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

• קרוב