הופל
Jump to navigation
Jump to search
Hebrew
[edit]| Root |
|---|
| נ־פ־ל (n-p-l) |
Verb
[edit]הופל / הֻפַּל • (hupál) (huf'al construction, active counterpart הִפִּיל)
- to be knocked over, made to fall, brought down
- to be thrown, thrown down, dropped
- to be thwarted, impeded, obstructed
- to be shot down (as of an idea or suggestion)
Conjugation
[edit]Conjugation of הופל / הֻפַּל (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הופלתי / הֻפַּלְתִּי | הופלנו / הֻפַּלְנוּ | ||
| second | הופלת / הֻפַּלְתָּ | הופלת / הֻפַּלְתְּ | הופלתם / הֻפַּלְתֶּם | הופלתן / הֻפַּלְתֶּן | |
| third | הופל / הֻפַּל | הופלה / הֻפְּלָה | הופלו / הֻפְּלוּ | ||
| present | מופל / מֻפָּל | מופלת / מֻפֶּלֶת | מופלים / מֻפָּלִים | מופלות / מֻפָּלוֹת | |
| future | first | אופל / אֻפַּל | נופל / נֻפַּל | ||
| second | תופל / תֻּפַּל | תופלי / תֻּפְּלִי | תופלו / תֻּפְּלוּ | תופלנה / תֻּפַּלְנָה1 | |
| third | יופל / יֻפַּל | תופל / תֻּפַּל | יופלו / יֻפְּלוּ | תופלנה / תֻּפַּלְנָה1 | |
| imperative | — | — | — | —1 | |
| notes |
| ||||