הפתיע

Hebrew

Root
פ־ת־ע (p-t-ʿ)

Verb

הִפְתִּיעַ • (hiftía') third-singular masculine past (hif'il construction, passive counterpart הופתע / הֻפְתַּע)

1. to surprise
   • 2004, Aviad Kleinberg, על אהבת אם ועל מורא אב: מבט אחר על המשפחה [The Love of Mothers and the Fear of Fathers: Rethinking the Israeli Family], page 91:

     לא מפתיע אותי שאת אומרת שהם חשים בנוח בטבע. מפתיע אותי שאת אומרת שהם חשים לחוצים בבית.

     It doesn't surprise me that you say they feel comfortable in nature. It surprises me that you say they feel anxious at home.

Conjugation

Conjugation of הִפְתִּיעַ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַפְתִּיעַ action noun: הַפְתָּעָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִפְתַּעְתִּי		הִפְתַּעְנוּ
	second	הִפְתַּעְתָּ	הִפְתַּעְתְּ	הִפְתַּעְתֶּם	הִפְתַּעְתֶּן
	third	הִפְתִּיעַ	הִפְתִּיעָה	הִפְתִּיעוּ
present		מַפְתִּיעַ	מַפְתִּיעָה	מַפְתִּיעִים	מַפְתִּיעוֹת
future	first	אַפְתִּיעַ		נַפְתִּיעַ
	second	תַּפְתִּיעַ	תַּפְתִּיעִי	תַּפְתִּיעוּ	תַּפְתַּעְנָה1
	third	יַפְתִּיעַ	תַּפְתִּיעַ	יַפְתִּיעוּ	תַּפְתַּעְנָה1
imperative		הַפְתֵּעַ	הַפְתִּיעִי	הַפְתִּיעוּ	הַפְתַּעְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.