מסר

Hebrew

Root
מ־ס־ר (m-s-r)

Verb

מָסַר • (masár) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. (transitive) to give, deliver, transmit, relay, pass on
   • a. 217 C.E., Mishnah, Avot 1:1:

     משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.

     Moses received the Torah from Sinai, and transmitted it to Joshua, and Joshua to the elders, and the elders to the prophets, and the prophets transmitted it to the people of the Great Assembly.

Conjugation

Conjugation of מָסַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: למסור / לִמְסֹר action noun: מְסִירָה passive participle: מָסוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	מָסַרְתִּי		מָסַרְנוּ
	second	מָסַרְתָּ	מָסַרְתְּ	מְסַרְתֶּם1	מְסַרְתֶּן1
	third	מָסַר	מָסְרָה	מָסְרוּ
present		מוֹסֵר	מוֹסֶרֶת	מוֹסְרִים	מוֹסְרוֹת
future	first	אמסור / אֶמְסֹר		נמסור / נִמְסֹר
	second	תמסור / תִּמְסֹר	תִּמְסְרִי	תִּמְסְרוּ	תמסורנה / תִּמְסֹרְנָה2
	third	ימסור / יִמְסֹר	תמסור / תִּמְסֹר	יִמְסְרוּ	תמסורנה / תִּמְסֹרְנָה2
imperative		מסור / מְסֹר	מִסְרִי	מִסְרוּ	מסורנה / מְסֹרְנָה2
notes		Pronounced מָסַרְתֶּם and מָסַרְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Noun

מֶסֶר • (méser) m [pattern: קֶטֶל]

1. a message, a theme

Anagrams

• מרס