נטל

Hebrew

FWOTD – 3 May 2013

Root
נ־ט־ל (n-ṭ-l)

Pronunciation

• (pa'ál verb):

  IPA^(key): /nɔːˈtˤal/

  IPA^(key): /naˈtal/

• (noun):

  IPA^(key): /ˈneː.tˤɛl/

  IPA^(key): /ˈne.tel/

Verb

נָטַל • (natál) (pa'al construction) (transitive)

1. to load (something on someone), cause someone to bear (something)
   • Tanach, Lamentations 3:28:

     (please add the primary text of this quotation)

     YLT

     
     

     יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו

     yeshév badád v'yidóm kí natál aláv

     He sitteth alone, and is silent, For He hath laid [it] upon him.

   • Tanach, 2 Samuel 24:12:
     :

     שָׁלֹשׁ אָנֹכִי נוֹטֵל עָלֶיךָ בְּחַר־לְךָ אַחַת־מֵהֶם וְאֶעֱשֶׂה־לָּךְ

     shalśh aní notél alécha b'char-l'chá achat-mehém v'eese-lách

     Three I am loading upon you: choose one of them, and I will do to you

2. to take (grab and move to oneself)
   • c. 200 Mishna תמיד chapter 1:

     נטל את המפתח ופתח את הפשפש ונכנס מבית המוקד לעזרה

   • a. 217 C.E., Mishnah, Shabbat 1:1:

     פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני, או שנטל מתוכה והבניס, בעל הבית חיב והעני פטור

     pashat ba'al habayit yado lakhuts v'natan l'tokh yado shel ani, o shenatal mitokha v'hikhnis, ba'al habayit khayav v'he'ani patur.

     [if] the lord of the house extended his hand to the outside and gave [something] into the hand of the poor man, or took something from [the poor man's hand] and brought [it] inside, the lord of the house is liable and the poor man is exempt.

   • a. 1200 Maimonides, משנה תורה,‎ גזילה ואבידה chapter 4:

     שאמר הגזלן מעולם לא נכנסתי ולא נטלתי כלום

     sheamár hagazlán meolám ló nichnásti v'ló natálti k'lúm

     that the thief said, I never entered and I took nothing

3. (Judaism) to pour water over (hands)
   • c. 1563 Joseph Karo, שלחן ערוך,‎ אורח חיים chapter 4:

     השכים קודם עמוד השחר ונטל ידיו יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו פעם אחרת כשיאור היום להעביר רוח רעה השורה על הידים

Conjugation

Conjugation of נָטַל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: ליטול / לִטֹּל action noun: נְטִילָה passive participle: נָטוּל
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נָטַלְתִּי		נָטַלְנוּ
	second	נָטַלְתָּ	נָטַלְתְּ	נְטַלְתֶּם1	נְטַלְתֶּן1
	third	נָטַל	נָטְלָה	נָטְלוּ
present		נוֹטֵל	נוֹטֶלֶת	נוֹטְלִים	נוֹטְלוֹת
future	first	אטול / אֶטֹּל		ניטול / נִטֹּל
	second	תיטול / תִּטֹּל	תיטלי / תִּטְּלִי	תיטלו / תִּטְּלוּ	תיטולנה / תִּטֹּלְנָה2
	third	ייטול / יִטֹּל	תיטול / תִּטֹּל	ייטלו / יִטְּלוּ	תיטולנה / תִּטֹּלְנָה2
imperative		נטול / נְטֹל	נִטְלִי	נִטְלוּ	נטולנה / נְטֹלְנָה2
notes		Pronounced נָטַלְתֶּם and נָטַלְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• נְטִילַת יָדַיִם

Verb

נטל / נִטַּל • (nitál) (nif'al construction)

1. defective spelling of ניטל

Verb

נִטֵּל • (nitél) (pi'el construction)

1. defective spelling of ניטל

Noun

נֵטֶל • (nétel) m (singular construct נֵטֶל־) [pattern: קֵטֶל]

1. load, burden

   מֵי נֵטֶל ― méi nétel ― ballast water

   • Tanach, Proverbs 27:3:
     :

     כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם

     kóved éven v'nétel hachól v'cháas evíl kavéd mishnehém

     The weight of a stone and the load of sand — and the anger of a fool is weightier than the two of them.

2. onus (figurative burden)