ניטל

Hebrew

Root
נ־ט־ל (n-ṭ-l)
5 terms

Verb

ניטל / נִטַּל • (nitál) (nif'al construction)

1. to be taken away (from)

Conjugation

Conjugation of ניטל / נִטַּל (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		להינטל / לְהִנָּטֵל
		action noun		הינטלות / הִנָּטְלוּת
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	ניטלתי / נִטַּלְתִּי		ניטלנו / נִטַּלְנוּ
	second	ניטלת / נִטַּלְתָּ	ניטלת / נִטַּלְתְּ	ניטלתם / נִטַּלְתֶּם	ניטלתן / נִטַּלְתֶּן
	third	ניטל / נִטַּל	ניטלה / נִטְּלָה	ניטלו / נִטְּלוּ
present		ניטל / נִטָּל	ניטלת / נִטֶּלֶת	ניטלים / נִטָּלִים	ניטלות / נִטָּלוֹת
future	first	אֶנָּטֵל		נינטל / נִנָּטֵל
	second	תינטל / תִּנָּטֵל	תינטלי / תִּנָּטְלִי	תינטלו / תִּנָּטְלוּ	תינטלנה / תִּנָּטֵלְנָה1
	third	יינטל / יִנָּטֵל	תינטל / תִּנָּטֵל	יינטלו / יִנָּטְלוּ	תינטלנה / תִּנָּטֵלְנָה1
imperative	positive	הינטל / הִנָּטֵל	הינטלי / הִנָּטְלִי	הינטלו / הִנָּטְלוּ	הינטלנה / הִנָּטֵלְנָה1
	negative	אַל + Second person future tense

¹ Rare in Modern Hebrew.

Verb

ניטל / נִטֵּל • (nitél) (pi'el construction)

1. (archaic, transitive) to lift, raise
   • Tanach, Isaiah 63:9, with Young's Literal Translation:

     בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל־יְמֵי עוֹלָם

     b'ahavató uvchemlató hú g'alám vay'nat'lém vay'nas'ém kol-y'mé olám

     In His love and in His pity He redeemed them, And He doth lift them up, And beareth them all the days of old

Conjugation

Conjugation of ניטל / נִטֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְנַטֵּל
		action noun		ניטול / נִטּוּל
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	ניטלתי / נִטַּלְתִּי		ניטלנו / נִטַּלְנוּ
	second	ניטלת / נִטַּלְתָּ	ניטלת / נִטַּלְתְּ	ניטלתם / נִטַּלְתֶּם	ניטלתן / נִטַּלְתֶּן
	third	ניטל / נִטֵּל	ניטלה / נִטְּלָה	ניטלו / נִטְּלוּ
present		מְנַטֵּל	מְנַטֶּלֶת	מְנַטְּלִים	מְנַטְּלוֹת
future	first	אֲנַטֵּל		נְנַטֵּל
	second	תְּנַטֵּל	תְּנַטְּלִי	תְּנַטְּלוּ	תְּנַטֵּלְנָה1
	third	יְנַטֵּל	תְּנַטֵּל	יְנַטְּלוּ	תְּנַטֵּלְנָה1
imperative	positive	נַטֵּל	נַטְּלִי	נַטְּלוּ	נַטֵּלְנָה1
	negative	אַל + Second person future tense

¹ Rare in Modern Hebrew.

Yiddish

Etymology

Ultimately from Latin nātālis (“birthday [of Christ]”), probably via an older form of a Romance language rather than a direct borrowing. Compare בענטשן (bentshn); the semantics and likely dates of several such relatively essential terms being descended from Romance over Germanic suggests Yiddish may have a distant root in Jewish Vulgar Latin dialects, among other sources.

Noun

ניטל • (nitl) m, plural ניטלען (nitlen)

1. Christmas, Nittel

Derived terms

• ניטלבוים (nitlboym)
• ערבֿ־ניטל (erev-nitl, “Christmas Eve”)
• ניטל נאַכט (nitl nakht)