פנה

Hebrew

Root
פ־נ־ה (p-n-h)
13 terms

Compare Aramaic פָּנָא (pānā, “to face”).

פָּנָה • (paná) (pa'al construction, infinitive לִפְנוֹת, present פּוֹנֶה, future יִפְנֶה, imperative פְּנֵה, passive participle פָּנוּי)

to face
to turn
הַמְשֵׁךְ 750 מֶטֶר וּ לְאַחַר מִכֵּן פְּנֵה יָמִינָה.
hamshékh 750 méter ul'akhár mikén p'né yamína.
Continue 750 meters, then turn right.
to address, speak to

Conjugation of **פָּנָה** (see also Appendix:Hebrew verbs)
finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive		לִפְנוֹת
		action noun		פְּנִיָּה
		passive participle		פָּנוּי

finite forms		m	f	m	f
past	first	פָּנִיתִי		פָּנִינוּ
	second	פָּנִיתָ	פָּנִית	פְּנִיתֶם¹	פְּנִיתֶן¹
	third	פָּנָה	פָּנְתָה	פָּנוּ
present		פּוֹנֶה	פּוֹנָה	פּוֹנִים	פּוֹנוֹת
future	first	אֶפְנֶה		נִפְנֶה
	second	תִּפְנֶה	תִּפְנִי	תִּפְנוּ	תִּפְנֶינָה²
	third	יִפְנֶה	תִּפְנֶה	יִפְנוּ	תִּפְנֶינָה²
imperative	positive	פְּנֵה	פְּנִי	פְּנוּ	פְּנֶינָה²
imperative	negative	אַל + Second person future tense

¹ Pronounced פָּנִיתֶם and פָּנִיתֶן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

פִּנָּה • (piná) (pi'el construction)

פֻּנָּה • (puná) (pu'al construction)

פִּנָּה • (piná) f