קטון

Hebrew

FWOTD – 15 October 2017

Root
ק־ט־ן (q-ṭ-n)
9 terms

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /kaˈton/

Verb

קטון / קָטֹן • (katón) (pa'al construction, present קָטֵן, future יִקְטַן)

1. to be or become small
2. to be unworthy
   • Tanach, Genesis 32:11, with translation of the Jewish Publication Society:

     קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל־הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת־עַבְדֶּךָ

     katónti mikól hakhasadím umikol-ha'emét 'ashér 'asíta 'et-'avdékha
     qāṭṓntī mikkōl haḥăsāḏīm ūmikkol-hāʾĕmeṯ ʾăšer ʿāśī́ṯā ʾeṯ-ʿaḇdéḵā

     I am not worthy of all the mercies, and of all the truth, which Thou hast shown unto Thy servant

Conjugation

Conjugation of קטון / קָטֹן (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לקטון / לִקְטֹן
		action noun		—
		passive participle		—
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	קטונתי / קָטֹנְתִּי		קטונו / קָטֹנּוּ
	second	קטונת / קָטֹנְתָּ	קטונת / קָטֹנְתְּ	קטונתם / קְטָנְתֶּם1	קטונתן / קְטָנְתֶּן1
	third	קטון / קָטֹן	קָטְנָה	קָטְנוּ
present		קָטֵן	קְטֵנָה	קְטֵנִים	קְטֵנוֹת
future	first	אֶקְטַן		נִקְטַן
	second	תִּקְטַן	תִּקְטְנִי	תִּקְטְנוּ	תִּקְטַנָּה2
	third	יִקְטַן	תִּקְטַן	יִקְטְנוּ	תִּקְטַנָּה2
imperative	positive	קְטַן	קִטְנִי	קִטְנוּ	קְטַנָּה2
	negative	אַל + Second person future tense

¹ Commonly pronounced קטונתם / קָטֹנְתֶּם and קטונתן / קָטֹנְתֶּן in Modern Hebrew (by analogy with other past forms).
² Rare in Modern Hebrew.

Related terms

• קָטָן (katán)

Adjective

קָטוֹן / קָטֹן • (katón)

1. alternative form of קָטָן