שילח

Hebrew

Root
שׁ־ל־ח (sh-l-kh)

Verb

שילח / שִׁלֵּחַ • (shiléach) (pi'el construction)

1. (transitive) to send out, expel
   • Tanach, Genesis 8:8:

     (please add the primary text of this quotation)

     KJV

     
     

     וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ

     vay'shalách ét hayoná me'itó

     Also he sent forth a dove from him

   • Tanach, 2 Kings 17:25:
     :

     וַיְשַׁלַּח יהוה בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם

     vay'shalach YHVH bahém 'ét ha'arayót vayihyú hor'gím bahém

     (please add an English translation of this usage example)

   • Tanach, Proverbs 31:19:
     :

     יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר

     yadéha shil'chá vakishór

     (please add an English translation of this usage example)

   • Tanach, Ecclesiastes 11:1:

     (please add the primary text of this quotation)

     KJV

     
     

     שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם

     shalách lachm'chá 'ál p'né hamáyim

     Cast thy bread upon the waters

2. (transitive) to free, allow to leave.
   • Tanach, Exodus 9:1:

     (please add the primary text of this quotation)

     KJV

     
     

     שַׁלַּח אֶת עַמִּי

     shalách ét 'amí

     Let my people go

Conjugation

Conjugation of שילח / שִׁלֵּחַ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְשַׁלֵּחַ action noun: שילוח / שִׁלּוּחַ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שילחתי / שִׁלַּחְתִּי		שילחנו / שִׁלַּחְנוּ
	second	שילחת / שִׁלַּחְתָּ	שילחת / שִׁלַּחְתְּ	שילחתם / שִׁלַּחְתֶּם	שילחתן / שִׁלַּחְתֶּן
	third	שילח / שִׁלֵּחַ	שילחה / שִׁלְּחָה	שילחו / שִׁלְּחוּ
present		מְשַׁלֵּחַ	מְשַׁלַּחַת	מְשַׁלְּחִים	מְשַׁלְּחוֹת
future	first	אֲשַׁלֵּחַ		נְשַׁלֵּחַ
	second	תְּשַׁלֵּחַ	תְּשַׁלְּחִי	תְּשַׁלְּחוּ	תְּשַׁלַּחְנָה1
	third	יְשַׁלֵּחַ	תְּשַׁלֵּחַ	יְשַׁלְּחוּ	תְּשַׁלַּחְנָה1
imperative		שַׁלֵּחַ	שַׁלְּחִי	שַׁלְּחוּ	שַׁלַּחְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.