הטיל

Hebrew

Root
ט־ו־ל (ṭ-w-l)

Verb

הֵטִיל • (hetíl) third-singular masculine past (hif'il construction, passive counterpart הוטל / הֻטַּל)

1. to toss, throw
   • Tanach, Jonah 1:4, with translation of the Jewish Publication Society:

     וַיהוָה הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם וַיְהִי סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר

     Va-ADONAI hetíl rúaḥ g'doláh el ha-yam va-yhi sá'ar gadól ba-yam v-ha-oniyáh ḥishvá l-hishaber.

     But the LORD hurled a great wind into the sea, and there was a mighty tempest in the sea, so that the ship was like to be broken.

2. to pour
   • a. 217 C.E., Mishnah, Tohorot 3:3:

     אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, לֹא אָמְרוּ מַטִּילִין, אֶלָּא מַטִּיל.

     Amár Rábi Akíva, lo amrú matilín ela matíl.

     Said Rabbi Akiva, they did not say they pour, but rather one pours.

1. to lay (an egg)
   • a. 500 C.E., Babylonian Talmud, Bechorot 7b:

     דָּג טָמֵא מַשְׁרִיץ, דָּג טָהוֹר מֵטִיל בֵּיצִים.

     Dag taméi mashrítz, dag tahór metíl beitzím.

     An impure fish spawns, a pure fish lays eggs.

2. to impose
   • a. 500 C.E., Babylonian Talmud, Gittin 56a:

     אָמַר לְהוֹ רַבִּי זְכַרְיָה יֹאמְרוּ מֵטִיל מוּם בַּקֳּדָשִׁים יֵהָרֵג

     Amár le-ho Rábi Zekhariyáh: Yomrú metíl mum ba-kodashím yeharég!

     Rabbi Zechariah said to them, They will say one who imposes a blemish on a sacrificial animal is to be killed!

3. (psychology) to project

Conjugation

Conjugation of הִטִּיל / הֵטִיל (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive: לְהַטִּיל / לְהַטִּיל
finite forms		masculine singular	feminine singular	masculine plural	feminine plural
past	first person	הִטַּלְתִּי / הֵטַלְתִּי / הֲטִילוֹתִי		הִטַּלְנוּ / הֵטַלְנוּ / הֲטִילוֹנוּ
	second person	הִטַּלְתָּ / הֵטַלְתָּ / הֲטִילוֹתָ	הִטַּלְתְּ / הֵטַלְתְּ / הֲטִילוֹת	הִטַּלְתֶּם / הֲטַלְתֶּם / הֲטִילוֹתֶם	הִטַּלְתֶּן / הֲטַלְתֶּן / הֲטִילוֹתֶן1
	third person	הִטִּיל / הֵטִיל	הִטִּילָה / הֵטִילָה	הִטִּילוּ / הֵטִילוּ
present	all persons	מַטִּיל / מֵטִיל	מַטִּילָה / מְטִילָה	מַטִּילִים / מְטִילִים	מַטִּילוֹת / מְטִילוֹת
future	first person	אַטִּיל / אָטִיל		נַטִּיל / נָטִיל
	second person	תַּטִּיל / תָּטִיל	תַּטִּילִי / תָּטִילִי	תַּטִּילוּ / תָּטִילוּ	תַּטֵּלְנָה / תָּטֵלְנָה / תְּטִילֶינָה2
	third person	יַטִּיל / יָטִיל	תַּטִּיל / תָּטִיל	יַטִּילוּ / יָטִילוּ	תַּטֵּלְנָה / תָּטֵלְנָה / תְּטִילֶינָה2
imperative	second person	הַטֵּל / הָטֵל	הַטִּילִי / הָטִילִי	הַטִּילוּ / הָטִילוּ	הַטֵּלְנָה / הָטֵלְנָה 2
notes		Uncommon in modern informal Hebrew, but used in formal speech and writing. Uncommon in modern Hebrew.