אומן

Hebrew

Borrowed from Aramaic אוּמָּנָא (ʾūmmānā, “artist, artisan, craftsman”) (Classical Syriac ܐܽܘܡܳܢܳܐ), from Akkadian 𒌝𒈪𒀀 (UM.MI.A /⁠ʾummānu⁠/, “expert, artisan, artist, craftsman, foreman”).^[1]^[2]^[3]

אומן / אׇמָּן • (omán) m (singular construct אומן / אֻמַּן־)
אומן / אֳמָן • (omán) m

אומן / אֻמָּן • (umán) m

Root
א־מ־ן (ʾ-m-n)
18 terms

אומן / אֻמַּן • ('umán) (pu'al construction, active counterpart אימן / אִמֵּן)

Conjugation of **אומן / אֻמַּן** (see also Appendix:Hebrew verbs)
finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive		—

finite forms		m	f	m	f
past	first	אומנתי / אֻמַּנְתִּי		אומנו / אֻמַּנּוּ
	second	אומנת / אֻמַּנְתָּ	אומנת / אֻמַּנְתְּ	אומנתם / אֻמַּנְתֶּם	אומנתן / אֻמַּנְתֶּן
	third	אומן / אֻמַּן	אומנה / אֻמְּנָה	אומנו / אֻמְּנוּ
present		מאומן / מְאֻמָּן	מאומנת / מְאֻמֶּנֶת	מאומנים / מְאֻמָּנִים	מאומנות / מְאֻמָּנוֹת
future	first	אאומן / אֲאֻמַּן		נאומן / נְאֻמַּן
	second	תאומן / תְּאֻמַּן	תאומני / תְּאֻמְּנִי	תאומנו / תְּאֻמְּנוּ	תאומנה / תְּאֻמַּנָּה¹
	third	יאומן / יְאֻמַּן	תאומן / תְּאֻמַּן	יאומנו / יְאֻמְּנוּ	תאומנה / תְּאֻמַּנָּה¹
imperative	positive	—	—	—	—¹
imperative	negative	אַל + Second person future tense

¹ Rare in Modern Hebrew.

אוֹמֵן • (omén)

אוֹמֵן • ('omén) (feminine אוֹמֶנֶת, masculine plural אוֹמְנִים, feminine plural אוֹמְנוֹת)

^ Fox, Michael V. (1996), “ʾAmon again”, in Journal of Biblical Literature, volume 115, number 4, →DOI, page 699
^ Kaufman, Stephen A. (1974), The Akkadian Influences on Aramaic (The Oriental Institute of the University of Chicago Assyriological Studies; 19)‎^[1], Chicago and London: The University of Chicago Press, →ISBN, page 109
^ “ˀwmn”, in The Comprehensive Aramaic Lexicon Project, Cincinnati: Hebrew Union College, 1986–