בגד

Hebrew

Root
ב־ג־ד (b-g-d)

Verb

בָּגַד • (bagád) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. To betray
2. To cheat (e.g: on one's spouse), to be unfaithful

Conjugation

Conjugation of בָּגַד (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לבגוד / לִבְגֹּד action noun: בְּגִידָה passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	בָּגַדְתִּי		בָּגַדְנוּ
	second	בָּגַדְתָּ	בָּגַדְתְּ	בְּגַדְתֶּם1	בְּגַדְתֶּן1
	third	בָּגַד	בָּגְדָה	בָּגְדוּ
present		בּוֹגֵד	בּוֹגֶדֶת	בּוֹגְדִים	בּוֹגְדוֹת
future	first	אבגוד / אֶבְגֹּד		נבגוד / נִבְגֹּד
	second	תבגוד / תִּבְגֹּד	תִּבְגְּדִי	תִּבְגְּדוּ	תבגודנה / תִּבְגֹּדְנָה2
	third	יבגוד / יִבְגֹּד	תבגוד / תִּבְגֹּד	יִבְגְּדוּ	תבגודנה / תִּבְגֹּדְנָה2
imperative		בגוד / בְּגֹד	בִּגְדִי	בִּגְדוּ	בגודנה / בְּגֹדְנָה2
notes		Pronounced בָּגַדְתֶּם and בָּגַדְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Related terms

• בגידה

Noun

בֶּגֶד • (béged) m (plural indefinite בְּגָדִים, singular construct בֶּגֶד־, plural construct בִּגְדֵי־) [pattern: קֶטֶל]

1. A piece of clothing, a garment

Related terms

• ביגוד
• לבש
• התלבש

---

Yiddish

Etymology

From (deprecated template usage) [etyl] Hebrew בֶּגֶד.

Noun

בגד • (beged) m or n, plural בגדים (bgodim)

1. garment, item of clothing
2. dress, costume