יצר

Hebrew

Root
י־צ־ר (y-ts-r)
13 terms

Pronunciation

• (יֵצֶר, yétser), noun:
  • (Modern Israeli) IPA^(key): /ˈje.t͡seʁ/
• (יָצַר, yatsár), verb:
  • (Modern Israeli) IPA^(key): /jaˈt͡saʁ/

  • Audio:

    (file)

Noun

יֵצֶר • (yétser) m (plural indefinite יְצָרִים, singular construct יֵצֶר־, plural construct יצרי־) [pattern: קֵטֶל]

1. instinct, impulse, nature, urge

Declension

Declension of יֵצֶר

	isolated forms		with possessive pronouns
Number:	State:	form	Person:	singular		plural
				m	f	m	f
singular	indefinite	יֵצֶר	first	יִצְרִי		יִצְרֵנוּ
	definite	הַיֵּצֶר	second	יִצְרְךָ	יִצְרֵךְ	יִצְרְכֶם	יִצְרְכֶן
	construct	יֵצֶר־	third	יִצְרוֹ	יִצְרָהּ	יִצְרָם	יִצְרָן
plural	indefinite	יְצָרִים	first	יצריי / יְצָרַי		יְצָרֵינוּ
	definite	הַיְּצָרִים	second	יְצָרֶיךָ	יצרייך / יְצָרַיִךְ	יִצְרֵיכֶם	יִצְרֵיכֶן
	construct	יִצְרֵי־	third	יְצָרָיו	יְצָרֶיהָ	יִצְרֵיהֶם	יִצְרֵיהֶן

Synonyms

• דַּחַף (“instinct, urge, drive”)

Derived terms

• יֵצֶר הַטּוֹב (yétser hatóv)
• יצר הרע (yétser-hará)
• איזהו גִּבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ (“Who is a hero? one conquers his desires”)

Verb

יָצַר • (yatsár) (pa'al construction, passive counterpart נוֹצַר)

1. (transitive) to form, to mold, to fashion
2. to create
3. to produce, to generate

Conjugation

Conjugation of יָצַר (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		ליצור / לִיצֹר
		action noun		יְצִירָה
		passive participle		יָצוּר
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	יָצַרְתִּי		יָצַרְנוּ
	second	יָצַרְתָּ	יָצַרְתְּ	יְצַרְתֶּם1	יְצַרְתֶּן1
	third	יָצַר	יָצְרָה	יָצְרוּ
present		יוֹצֵר	יוֹצֶרֶת	יוֹצְרִים	יוֹצְרוֹת
future	first	אִיצַר		נִיצַר
	second	תִּיצַר	תִּיצְרִי	תִּיצְרוּ	תִּיצַרְנָה2
	third	יִיצַר	תִּיצַר	יִיצְרוּ	תִּיצַרְנָה2
imperative	positive	יצור / יְצֹר	יִצְרִי	יִצְרוּ	יצורנה / יְצֹרְנָה2
	negative	אַל + Second person future tense

¹ Commonly pronounced יָצַרְתֶּם and יָצַרְתֶּן in Modern Hebrew (by analogy with other past forms).
² Rare in Modern Hebrew.

Conjugation of יָצַר (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		ליצור
		action noun		יְצִירָה
		passive participle		יָצוּר
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	יָצַרְתִּי		יָצַרְנוּ
	second	יָצַרְתָּ	יָצַרְתְּ	יְצַרְתֶּם1	יְצַרְתֶּן1
	third	יָצַר	יָצְרָה	יָצְרוּ
present		יוֹצֵר	יוֹצֶרֶת	יוֹצְרִים	יוֹצְרוֹת
future	first	איצור / אֵצֹּר		ניצור / נִצֹּר
	second	תיצור / תִּצֹּר	תיצרי / תִּצְּרִי	תיצרו / תִּצְּרוּ	תיצורנה / תִּצֹּרְנָה2
	third	ייצור / יִצֹּר	תיצור / תִּצֹּר	ייצרו / יִצְּרוּ	תיצורנה / תִּצֹּרְנָה2
imperative	positive	צור / צֹר	צְרִי	צְרוּ	צורנה / צֹרְנָה2
	negative	אַל + Second person future tense

¹ Commonly pronounced יָצַרְתֶּם and יָצַרְתֶּן in Modern Hebrew (by analogy with other past forms).
² Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• יְצִירָתִיּוּת (“creativity”)

Verb

יִצֵּר • (yitsér) (pi'el construction)

1. defective spelling of ייצר: to produce, to create, to manufacture

Verb

יֻצַּר • (yutsár) (pu'al construction)

1. defective spelling of יוצר

References

• H3336 in Strong, James (1979), Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible
• “יצר” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
• "יצר" in the Noun Declension Tables of the Academy of Hebrew Language

Yiddish

Etymology

Borrowed from Hebrew יֵצֶר (yétser, “instinct, urge”)

Pronunciation

• (YIVO, Southeastern) IPA^(key): /ˈjɛɪ̯t͡səʁ/
• (Northeastern) IPA^(key): /ˈjeɪ̯t͡səʁ/
• (Mideastern) IPA^(key): /ˈjaɪ̯t͡səʁ/

Noun

יצר • (yeytser) m

1. urge
2. temptation

References

• Justus van de Kamp et al., “יצר” in Jiddisch-Nederlands Woordenboek [Yiddish-Dutch Dictionary], Amsterdam: Stichting Jiddische Lexicografie, 1987-present (ongoing). [1].
• Uriel Weinreich (1977), Modern English-Yiddish, Yiddish-English Dictionary, New York: Schocken Books